יתכן שמדובר בסה"כ במימוש טבעי לאחר חודשים של עליה מאוד מהירה בשוקי
המניות בעולם (104% בתוך 13 חודשים), אבל ייתכן גם שמדובר במחשבה שניה של הפעילים
בשווקים באשר להמשך ההתאוששות. אם אכן כך, ניתן למצוא את הסיבה במספר התפתחויות
שנרשמו לקראת סוף החודש. העיקרית שבהן:
סין הפתיעה כשהנהיגה אחד אחרי השני, ובעיתוי מוקדם מהצפוי, שלושה צעדים של
ספיגת נזילות מהשווקים. זה החל בהעלאה מינורית של התשואות על המק"מ הסיני, נמשך
בהעלאת יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים (פעולה שתפחית את היקף האשראי העתידי שיינתן)
והסתיים בינתיים בהנחיה ישירה לחלק מהבנקים לעצור מתן אשראי בינואר. הצעד האחרון
אפשרי, כמובן, רק בכלכלה מנוהלת, אבל אם יש משהו שאפשר ללמוד מהמשבר, זה שגם
(ואולי, בעיקר?) בכלכלה חופשית לחלוטין, יכולות להיות טעיות קולוסאליות.
מהלכי הריסון של סין מתבקשים לחלוטין לנוכח ההתאוששות המהירה של המשק הסיני
שכבר חזר לקצב צמיחה דו ספרתי, לנוכח האינפלציה שצפויה לעבור את ה-5% (בקצב שנתי)
בחודשים הקרובים, ולנוכח העליה במחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן, עד כדי חשש לבועה.
אולם, כאמור, העיתוי המוקדם של הצעדים הוא שהפתיע. תוצאותיה של "הפתעה" זו: התחזקות
של הדולר מול מרבית המטבעות (שנתמכה בחולשה של האירו, בעקבות המשך הבעיות ביוון),
ירידה במחירי הסחורות בעולם – שהרי סין היא צרכנית הסחורות הגדולה בעולם, ירידה
במדדי המניות של ברזיל – כיצואנית של אותן סחורות.
שני דברים למדנו מסיפור סין. ראשית, למרות שברור שפעולות של ריסון מוניטרי
בעולם כולו יאפיינו את 2010, הרי שלא בטוח ששוקי המניות והנכסים הפיננסיים האחרים,
מתמחרים פעולות אלו במלואן. שנית, ההשפעה של סין על שוקי הפיננסיים בעולם הולכת
וגדלה בצעדי ענק. הם עדיין לא מתקרבים להשפעה של ארה"ב, אבל בתחום הסחורות, למשל,
הם כבר או-טו-טו שם.
ובאותו הקשר: סין עקפה בשנה החולפת את יפן ככלכלה השניה בגודלה בעולם. היא
גם עקפה את גרמניה כמדינה בעלת היצוא הגדול ביותר בעולם ולקחה מארה"ב את תואר
צרכנית המכוניות הגדולה בעולם.
ועוד סיפור שגרם לפעילים לעצור לרגע ולחשוב: נתוני הצמיחה בארה"ב ברבעון
הרביעי של 2009 פורסמו בסוף החודש והיו חזקים מהצפי, עליה של 5.7% בהשוואה לרבעון
השלישי במונחים שנתיים, אולם רוב הזינוק מוסבר בהתאמת המלאי להתאוששות הכלכלית –
התפתחות שלא תוכל לשרוד לאורך זמן.
בינתיים בישראל :
· בינואר הופחת המע"מ ב-0.5%, לאחר שהועלה
ב-1% בשנה שעברה. סביר ש-0.5% נוסף יופחת בהמשך 2010. מס הכנסה ומס חברות הופחתו גם
הם בראשית השנה, על פי תוואי ידוע ומוצהר מראש.
· מדינת ישראל מכרה 5% מתוך 25% ממניות בנק
דיסקונט שהיו בבעלותה. המכירה הניבה 435 מיליון ₪ - תחליף לגיוס הסכום
מהציבור.
· בנק ישראל המשיך ברכישות מטח, בסכום המוערך
ב-800 מיליון ₪.
שוק המניות
שינוי האווירה בשוקי המניות בעולם לא פסח על ישראל. עם זאת, הוא קוזז ע"י
החדשות החמות במגזר האנרגיה המקומי. שלושה קידוחים היו בכותרות החודש: קידוח הגז
"תמר" בו שותפות החברות ישראמקו, דלק קידוחים ואבנר, וקידוחי הנפט מגד ד' של גבעות
ו"צוק תמרור 4" בו שותפות החברות זרח, דלק קידוחים ואבנר. כניסתם של נוחי דנקנר ולב
לבייב לתחום העלה עוד יותר את ציפיות המשקיעים.
מניות סקטור האנרגיה אינן חלק ממדד תל אביב 25 ועלייתן יצרה פער משמעותי
בין המדדים המובילים כאשר ת"א 25 ירד במהלך החודש ב-2.2%בעוד מדד ת"א 75 עולה
ב-5%.
בעולם כאמור, ירד מדד ה-S&P 500ב-3.7%, מדד היורוסטוקס המיצג 50 חברות
אירופאיות ירד ב-6.4%ומדד השווקים המתעוררים ירד ב-5.7%.
שוק האג"ח
לאחר הירידות החדות באפיק הממשלתי בחודש דצמבר, נרשמו בו עליות חדות
בינואר. ציפיות המשקיעים לתוואי העלאות הריבית של בנק ישראל נחלשו מעט ועקום המק"מ
מגלם כיום ציפיות לריבית של 2.5-2.75% בעוד שנה. שינוי זה נובע הן מהירידה בציפיות
האינפלציוניות, הן מהיחלשותו של הדולר מול השקל, אולם בעיקר מההערכה כי ריבית הפד
תחל לעלות רק ברבעון הרביעי של 2010. למעשה, ציפיות המשקיעים בעולם בנוגע לתוואי
הריבית בארה"ב הם הגורם המשפיע ביותר על אפיקי האג"ח הממשלתי בישראל בחודשים
האחרונים.
אנו מעריכים כי האפיקים הממשלתיים בעולם יהיו השנה תנודתיים יותר מבשנים
עברו. נתוני מאקרו טובים ו/או התבטאויות שונות של קובעי המדיניות בארה"ב, יעלו את
הסיכוי להעלאת ריבית מוקדם מהצפוי ויפגעו במחירי האג"ח. נתונים פחות טובים מהצפוי
יעשו את הפעולה ההפוכה. העובדה שמצבה הפיסקלי של ישראל טוב באופן יחסי מזה של
ארה"ב, פירושו שסביר שנראה ירידה במרווח בין התשואה בארה"ב לתשואה בישראל.
באפיק השקלי עיקר הרווחים בחודש החולף היו בחלקו הבינוני-ארוך של העקום
(שנתיים ומעלה) שהוסיפו בממוצע1.8%לערכם. חלקו הקצר של האפיק עלה גם הוא אך בשיעור
נמוך יותר, 0.4%. עיקר הירידות בדצמבר היו בחלקו הבינוני-ארוך של האפיק ולכן הוא גם
זה שתיקן באופן חד יותר.
באפיק צמוד המדד התמונה דומה ואף קיצונית יותר. בעוד חלקו הבינוני-ארוך של
האפיק נהנה מעליית מחירים ממוצעת של 1.2%, חלקו הקצר של האפיק ירד במהלך החודש
בשיעור של0.2%וזאת בשל הירידה בציפיות האינפלציוניות. בסה"כ הציפיות האינפלציוניות,
הנמדדות ע"י פער התשואות בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד, ירדו לכל אורך העקום ועומדות
כיום על1.8%לטווח של שנה ו-2.6% לטווח הבינוני-ארוך. יש לזכור שככל שהטווח ארוך
יותר, הציפיות האינפלציוניות מגלמות גם פרמיית סיכון גבוהה יותר בשל אי הוודאות
בטווח הארוך.
מדדי התל-בונד המשיכו את העלייה בה החלו באמצע דצמבר. בסיכום חודשי נרשמה
בינואר עלייה של 2.3% במדד התל-בונד 20, של2.5%במדד התל-בונד 40 ושל3.6%במדד
התל-בנוד השקלי.
אורי גרינפלד, ורד דר - מערך מקרו ואסטרטגיה, פסגות בית השקעות
