אחת מהסוגיות המרכזיות העומדת מול עולם המסחר והעסקים האמריקני, במיוחד לאור תחילת עידן הרכישות המקוונות, היא עתידם של מרכזי הקניות – הקניונים. יש את אלה המאמינים כי מדובר בהשלכה נוספת של המשבר הכלכלי של 2008, מה שהפך קונים רבים לכאלה הרוכשים רק את שזקוק להם. כפועל יוצא מכך, מספר המבקרים בקניונים פחת משמעותית, כאשר ב-60 השנים האחרונות הקניונים שימשו כ "כיכר העיר" האמריקנית והביאה צעירים ובני נוער לצד משפחות וילדיהם ופנסיונרים שהגיעו לשתות קפה או לאכול.
אך ימים אלה הם כמעט ונחלת העבר, כאשר יותר ויותר קניונים עומדים שוממים או נסגרים. בשנת 2017 לבדה נסגרו למעלה מ-9,000 חנויות או סניפי רשתות, כאשר ניתן למצוא בהם שמות של ענקיות קמעונאות כמו מייסיז, סירז, קיי מארט וג'יי סי פני. ההערכות מדברות על כך שעד 2022 אחד מכל ארבעה קניונים ייסגר, ושמאז 2002 נעלמו כ-50,000 משרות בתחום הקמעונאות. הקניון נחשב להמצאה אמריקנית משנות ה-50 של המאה הקודמת, שמטרתה להביא אנשים במסותיהם למקום נוצץ וחדש שמטרתו לשכנעם לקנות, לקנות ולקנות.
כותרות המבשרות על סופם של הקניונים נכתבו מזה עשרות שנים, אך בשנים האחרונות אלה הופכות למציאות ומגולמות במבני בטון ענקיים נטושים וחסרי תועלת, שאין כדאיות כלכלית בהמשך הפעלתם או הריסתם. אלה נבנו על אדמה חקלאית ובעידוד הממשלה ששינתה לשם כך חוקי מיסוי.
העזיבה של אוכלוסייה מבוססת כלכלית, לבנה בעיקרה, את מרכזי הערים לטובת הפרברים במהלך שנות ה-60 וה-70 הבטיחה בסיס צרכנים רחב לקניונים. בין השנים 1956-2005 נבנו ונפתחו בארה"ב 1,500 קניונים, בקצב שהשיג את קצב גידול האוכלוסייה במדינה. סופו של בלון זה היה ידוע מראש, כאשר במחצית העשור הקודם החלה שקיעת הקניונים, קודם כל כתולדה של הקניות המקוונות וכמובן כתוצאה מן המשבר הכלכלי והמיתון ב-2009. אלה הובילו לירידה במכירות ובתנועת הצרכנים ברשתות הקמעונאות הגדולות. בין 2010 ל-2013 ירד במחצית מספר המבקרים בקניונים.
"אנו בשלב של צרכנות יתר", כך רונלד פרידמן, שותף במארקום ל.ל.פ., חברה החוקרת תנועות צרכנים. לפי נתוני החברה לכל אדם בארה"ב יש כ-2.5 מ"ר של שטח מסחרי, בעוד שבאירופה השטח עומד על כ-0.23 מ"ר לאדם. נתון זה מעיד על ריוויון של התחום המסחרי. על כל סניף של מייסיז העתיד להיסגר קיים סניף נוסף במרחק של 16 ק"מ.
אז מה גורם לכך? קודם כל אורח החיים הדיגיטלי ההולך ומתהווה, כאשר ניתן לבצע קנייה בקליק אחד. זה גם חוסך זמן, שבינתיים נלקח מאנשים הודות לעבודות הנוספות שעליהם לקחת בשנים האחרונות ומקצרות את זמן הפנאי שברשותם. כיום ישנם 1,100 קניונים בארה"ב, אך לפי הערכות של קרדיט סוויס, כרבע מהם ייסגרו במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר יש גופים המנבאים מספרים גבוהים בהרבה. חלק מאותם קניונים "חולים" כבר המציאו עצמם מחדש כמבנים בעלי תכלית שונה.
אחד מהענפים שנפגע משינוי זה הינו ענף התכשיטנות. תכשיטן אחד מלוס אנג'לס סיפר: "הנתונים אודות הפיחות במספר המגיעים לקניונים מדאיגים, כיוון שקמעונאי התכשיטים תלויים בפרנסתם בתנועת הצרכנים בקניונים. אם צרכני התכשיטים קונים באופן מקוון אז הפגיעה בענף פחותה, אך חנויות התכשיטים עדיין חוות פגיעה בהכנסות, זוהי בעיה ההולכת ומתעצמת.
כתוצאה מהשינוי בהרגלי הצריכה יחד עם השינויים הדמוגרפיים העוברים על ארה"ב, נאלצים בעלי הקניונים לגלות יצירתיות ולשלב בהרכב העסקים המאכלס את הקניון גם כאלה שאינם קמעונאיים גרידא, כמו למשל מרכזי כושר המחליפים פעמים רבות חנויות כלבו וסופרמרקטים שנסגרו.
הקניות המקוונות מהוות 4-6 אחוזים מסף הקניות. ציבור הצרכנים העיקרי כיום, בגילאי 20-45 קונה יותר ויותר באינטרנט, וכמעט שלא קונה מצלמות, מוזיקה וספרים, כאשר לאלה נמצאו תחליפים טכנולוגיים.
מייקל גלימצ'ר, מנכ"ל ויו"ר קרן הנדל"ן גלימצ'ר: "האופן בו האמריקאי הממוצע תופס את הקניון השתנה. כיום, הקניון הוא מעין יעד, המציע יותר ממסחר וקמעונאות בלבד. אנשים רוצים מגוון של מסחר, מסעדות ובידור". תוצאות מעקב המסחר של גלימצ'ר מעידות על כך שקניות בקניון היו ונשארו חוויה חברתית, כאשר 81 אחוזים מהאמריקנים העידו שהם עושים את הקניות עם עוד מישהו/הי.
למרות שהמיתון הגדול שהחל בשלהי העשור הקודם בישר על קיצם של קניונים רבים בארה"ב, יתכן וזה היווה הגורם המניע לשינוי ולהמצאה מחדש שהקניונים היו כה זקוקים להם. הגישה הרב-ערוצית אומרת שאת הקמעונאי הממוצע לא מעניינת כיצד הרכישה מתבצעת – פיזית מול הלקוח, בטלפון, באופן מקוון או באמצעות קטלוג – כל עוד שזו אכן מתבצעת. המפתח להצלחה באסטרטגיה זו טמונה ביצירת חוויית קנייה חלקה וללא תקלות ואי נעימויות ללקוחות, על מנת שאלו ישובו לרכוש גם בהמשך.
בני דור המילניום מעצימים את טביעת הרגל שלהם בשוק, כאשר למרות שבעבור אלה העולם המקוון והסלולארי מוטמע באופיים ודרך חייהם, קניות באופן פיזי, הכוללות ראייה, מגע ותחושה, עדיין רלוונטיים ומהווים חלק חשוב מחוויית הקנייה.
אז מה צופן בחובו העתיד בעבור הקניונים? אין ספק שאלה איבדו מכוחם הרב ומרכזיותם בעולם המסחר האמריקני כאשר השינויים הדמוגרפיים והשינויים בהרגלי הקניות וההעדפות הובילו לכך. באופן מעניין למדי, במדינות רבות אחרות בעולם הקניונים נחשבים להצלחה אדירה – במיוחד באסיה בה ממוקמים חמשת הקניונים הגדולים בעולם. למרות שהתחזיות לגבי עתידם קודרים למדי, הקניונים מנסים להמציא עצמם מחדש כקומפלקסים שאינם מספקים רק מסחר וקניות, ואולי זה מה שיבטיח את עתידם.
