נשיא הבורסה, שמואל שניצר: "למרות הקשיים יש הזדמנויות מאחר ועל המתחרים שלנו, הפועלים בתוך בועה פיננסית שמהווה סיכון, גם עוברת תקופה לא קלה ומצב זה יכול לפעול לטובתנו"
הגדלת תקציבי השיווק, יצירת פלטפורמת שיווק לצרכן הסופי, זיהוי ותיעוד גמולוגי שונה ונפרד לאבנים סינתטיות, הם רק חלק מהרעיונות הרבים והחשובים שהעלו אתמול (ג') חברות וחברי הבורסה במפגש מיוחד שקיימה הנהלת הבורסה כדי להתמודד עם המשבר הפוקד את ענף היהלומים. למעלה מ-50 חברי בורסה ותיקים וצעירים כאחד השתתפו ברב השיח 'אתגרים והזדמנויות' בראשות נשיא הבורסה, שמואל שניצר, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, קובי קורן, וחברי הנהלת הבורסה, שהקשיבו מקרוב לרחשי הציבור בעניינים הבוערים שעל סדר היום בענף.
מנכ"ל הבורסה, מוטי בסר פתח את המפגש והציג נתונים כלכליים של ששת החודשים הראשונים של שנת 2015, שהצביעו על ירידה של כ-20% בהיקף יצוא המלוטש לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היקף האשראי הבנקאי לענף נחתך בכ-50% לעומת שנת 2008 מכ-2.5 מיליארד שקל ל-1.3 מיליארד שקל כיום.
"ששת החודשים שעברו מתחילת השנה לא היו קלים ואני צופה שגם המשך השנה יהיה לא פשוט. למרות הקשיים יש הזדמנויות מאחר ועל המתחרים שלנו, הפועלים בתוך בועה פיננסית שמסכנת את הענף שלהם, גם עוברת תקופה לא קלה, ומצב זה יכול לפעול לטובתנו. האשראי הבנקאי הנמוך בענף, העומד כיום על 1.3 מיליארד דולר, מהווה יתרון עבורנו לעומת מרכזי מסחר אחרים בעולם. שניצר סיכם את דבריו בתחזית אופטימית ואמר כי, "מדו"ח שפירסם אתר בלומברג עולה שבכל שנה תחול עלייה של 8.3% בביקוש למלוטש בעולם. העתיד נמצא אפוא בידיים שלנו, ואם נלמד ונפעל באופן נכון נצמח ונתפתח".
נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, קובי קורן, אמר: "בשלושת החודשים אחרונים ערכנו בדיקה על פי פרמטרים ברורים ובדקנו את ביצועי הענף במשך 20 השנים האחרונות. לפי כל המדדים הללו המצב כיום אינו טוב. יש ירידה באשראי, ירידה ביבוא, ירידה ביצוא, ירידה במחירים ומעל הכל ירידה ברווחיות. הירידה ביבוא הגלם הגדילה את הגרעון ובשנה הבאה נאלץ לצמצם פעילויות מתוכננות. נשמח לשמוע את דעתכם בנושאים אלה".
המפקח על היהלומים, שמואל מרדכי, אמר: "שנת 2014 היתה אחת השנים הטובות ביותר שידע הענף. כאשר משווים את הנתונים של מחצית השנה הנוכחית לתקופה המקבילה בשנה שעברה, מתקבלת תמונה לא מדויקת. המצב לא כזה רע. נכון שיבוא הגלם ירד באופן משמעותי, אך ברמת המחירים הנוכחית, אין סיבה לקנות גלם". מרדכי העלה על נס את מרכז היצור המודרני ואת הפעולות שנעשות במטרה להחזיר את היצור לישראל ולהגדילו. "המשבר מתארך יתר על המידה, אך לא באשמתנו. נצטרך למצוא פתרונות להגדלת השיווק למרכזים אחרים".
יו"ר ועדות תעשייה ושיווק, יורם דבש, אמר: "מאז המכירה של דה בירס לאנגלו אמריקן, נותר הענף ללא אבא ואמא ואיבד את הכיוון. העובדה ש-3-4 חברות שולטות בענף הגלם העולמי מהווה בעיה. רוב ההכנסות שלנו מופנות לתחזוקת הבניינים ולא נותר מספיק כסף ליוזמות אחרות לקידום הענף". דבש התייחס גם למחירון של רפפורט וסיפר על פגישה שנערכה בנושא עם הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים ( WFDB ) ועם בכירי הענף בהודו. "אני קורא לכם לקחת יוזמה ולהצטרף לחיים הציבוריים בבורסה ולדחוף את הענף קדימה".
יו"ר ועדת בנקים ומימון, יעקב קטן, אמר: "ועדת האשראי הענפית יורה לכל הכיוונים בכל העולם. אנו פועלים בשיתוף עם יועצים בהודו בסין, עם חברת BDO ועוד. לבנקים יש מספיק כסף כדי לתת אשראי לענף ואף פנינו למספר קרנות שהסכימו להעניק אשראי בסך של 100 מיליון שקל. המצב כיום הוא שהבנקים נוטים לצאת מהענף. הסיבה לאשראי הנמוך היא היעדר עסקאות, כאשר יהיו עסקאות יעלה היקף האשראי".
אנליסט ענף היהלומים, חיים אבן זוהר, אמר: "לעומת מרכזים אחרים בעולם מצבנו טוב, משום שיש כאן תרבות ארגונית ועסקית. יהלומן אחד בהודו הונה 15 בנקים בסכום של 1.2 מיליארד דולר, ובתקופה האחרונה היו שם הרבה פשיטות רגל רציניות. כמעט כל אחד מעגל שם פינות מכיוון שזו התרבות שם. עלינו להתמקד ביצירת הערך המוסף ולהגדיל את הרווח בין מחיר היהלום אחרי היצור ומחיר המלוטש. אנו זקוקים ליותר הבנה מהממשלה כדי להתמודד עם המשבר בענף". לדברי אבן זוהר, יש להתייחס בכובד ראש לאבנים הסינתטיות המיוצרות באותן גדלים ומשקלים של היהלומים הטבעיים המיוצרים בישראל ותופסות את מקומם.
סטיב נסימה, אמר כי הבעיה היא שהלקוח הסופי קונה פחות יהלומים ואנחנו מגיבים לבעיה כמו שהיינו מגיבים בעבר ולא מבינים שדברים השתנו. "יש להשקיע ולהקצות כסף לשיווק יהלומים לצרכן הסופי. יש למצוא את המימון לביצוע שיווק גנרי של יהלומים אולי באמצעות הקמת ועדה קטנה שתמצא פתרונות מעשיים למימון הנושא. לביצוע הפרוייקט יש לבחור ביועץ חיצוני לענף שמבין בפרסום שתפקידו יהיה לעסוק רק בפרסום".
מיקי בן דור, אמר כי צריך להשקיע בדור הצעיר כי הם רואים את הדברים אחרת. צריך להשתמש באינטרנט לשיווק לצרכן הסופי
לוני גרינקר, המליץ לתכנן תוכנית עם אופק לטווח ארוך שמתאים לתעשייה בארץ. קניית יהלומי גלם במכרזים לא טובה ומחירי הגלם רק עולים.
מיקי איזנברג, אמר כי יש למצוא דרכים כיצד למכור לצרכן הסופי. "אנחנו מדינה שעומדת בחזית הטכנולוגיה בעולם אבל ענף היהלומים רחוק מלעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים. יש להשתמש בכסף הענפי לבנות פלטפורמות שיווקיות לצרכן הסופי כמו אתרים אינטרנט מתאימים".
נשיא ההתאחדות, קובי קורן, התייחס לדברים ואמר כי, "מכון היהלומים משקיע כספים רבים בפרסום ושיווק באמצעות תערוכות בחו"ל ובתערוכות שמתקיימות בבורסה בארץ. כמה ממפיקות הגלם התאגדו ואיחדו משאבים לעשות פרסום ליהלומים, משום שגם הן מבינות שמכירות היהלומים בעולם ירדו וזו גם הבעיה שלהם".לדבריו, אין לצפות מחברת דה בירס שתשקיע כספים בפרסום גנרי של יהלומים כפי שעשתה בעבר היות והנושא ירד מסדר היום של החברה.
כרמל לוסטיג, הציע כמה הצעות מעשיות כמו קביעת מקומות מיוחדים באולם המסחר שיוקצו לבעלי משרדים שירדו לאולם המסחר באופן קבוע, הקמת מערכת תקשורת בין המשרדים ובין יושבי אולם המסחר בנוגע לביקושי סחורה וכן יצירת פלטפורמת שיווק לצרכן הסופי.
דוד דה טולדו, אמר שיש להשקיע מאמצעים בנושאים בהם ניתן להשפיע ואחר מהם הוא עבודה עם הדור הצעיר.
יו"ר ועדת מחשוב, מוני בכר, אמר שהאתגר הגדול ביותר לענף הוא האבנים הסינתטיות. הוא הציע כי בורסת היהלומים הישראלית תוביל את המאבק בנושא ותיעזר בניסיון של הבורסה לאבני חן שהתמודדה עם אבני חן סינתטיות. נשיא הבורסה, שניצר, התייחס לדברים ואמר כי, בורסת היהלומים הישראלית היא הבורסה הראשונה והיחידה לעת עתה שאסרה מסחר ביהלומים סינתטיים באולם המסחר שלה.
אליוט טננבאום, אמר כי הוא מסכים עם הדעות שהועלו בדיון בנוגע לפרסום יהלומים באופן גנרי. צריך לחבור להודים בנושא משום שגם הם בקשיים, וביחד יש להתארגן מול מפיקות הגלם ולגרום להם להשקיע כספים בפרסום גנרי.
נסים זוארץ, אמר כי "מורגש היטב כי אנשים קונים פחות יהלומים ועל כן היהלומנים צריכים להגיב בהתאם ולא לרכוש יהלומי גלם רבים ובמחיר מופקע שלא מאפשר רווח".
אלונה שטרום, הציעה כי בורסת היהלומים תוביל את המיתוג והשיווק בחו"ל באמצעות הקמת שלוחות של הבורסה במקומות אסטרטגיים בעולם.
עזרא בוארון, הציע לחבור לארגוני תכשיטנים בעולם ולהביא אותם לישראל וכך להגביר את הגעת הקניינים לבורסת היהלומים.
אבנר צופיוף, הצביע על הבעיה שהחנויות התכשיטים לא מרוויחות מספיק כסף על יהלומים. התכשיטן בחנות יעדיף למכור תכשיט עם אבני חן ולא תכשיט עם יהלומים משום שעל תכשיט יהלומים הוא מפסיד כסף. "יש לנו שם טוב, כמרכז יהלומים וצריך למנף את השם הטוב הזה גם בפרסום ושיווק".
דן קמפל, אמר כי דה בירס הפסיקה לעשות פרסום גנרי וניסתה לגלגל את העלויות על היהלומנים, אבל זה לא צלח וכיום אין פרסום גנרי ליהלומים בכלל, לעומת תקציבי ענק של מוצרי יוקרה אחרים המושקעים בפרסום.
דב לביא, אמר כי היהלומים הסינתטיים הם בעיה של הענף ויש לעשות הפרדה מוחלטת בין מסחר ביהלומים סינטתיים ליהלומים טבעיים. ההפרדה צריכה להתבטא גם באמצעות זיהוי ותיעוד גמולוגי שונה. לביא גם הציע כי להקים פלטפורמת שיווק אינטרנטית ענפית לשיווק יהלומים לצרכן הסופי.
משה ניסן, אמר כי יש להשקיע באמצעי שיווק בתורכיה. זו מדינה קרובה לנו גיאוגרפית ואליה מגיעים קונים מכל האזור הקרוב אלינו, ממדינות שאין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים איתם. מסחר ביהלומים מתגבר על קשיים אלו, זהו שוק גדול שיש להשקיע ולטפח אותו. יו"ר ועדת מימון ובנקים, יעקב קטן, הגיב לדבריו של ניסן ואמר כי יש המלצה למכון היהלומים לפתוח נציגות בתורכיה.
אמה ינובר, אמרה כי יש להשקיע בפרסום. דור המילניום בני ה- 25 – 40 לא היו חשופים לשטיפת המוח בנוגע לרכישת יהלומים ואם אנחנו לא נעשה את העבודה הזאת זמננו קצוב.
נשיא הבורסה לאבני חן, שלמה אשד, אמר כי יש לעשות מאמצים להחזיר את הקניינים לארץ במיוחד באמצעות התערוכות המתקיימות כאן.
מאיר ענבי, אמר כי יש לקחת בחשבון את התנועות הפועלות כנגד ישראל וקוראות להחרמת תוצרת ישראלית. "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בבעיה שלא נוכל לייצא יהלומים מישראל עקב סנקציות בינלאומיות על תוצרת מישראל".
אבי שניר, אמר שאחת הבעיות שעומדות בפני הענף הם יהלומים ממוחזרים. "ההערכה היא ש- 30% מהיהלומים בשוק הם יהלומים שכבר היו משובצים בתכשיטים שפורקו. צריך למצוא דרכים להקטין את ההיצע ואז הביקוש יעלה כי יש עודף היצע. יש להוריד את ההיצע כבר משלב הכרייה".
יועץ תקשורת החוץ של הבורסה, יעקב אלמור, התייחס לנושא הפרסום ואמר כי קרן סימן היהלום ( WDM ) כבר מיישמת חלק מההצעות שהועלו כאן ופועלת לעשות פרסום גנרי ליהלומים. הם פעלו בחודש התכשיטים בדובאי וגרמו להעלאה של 30% במכירות התכשיטים בעקבות הפרסום.
נשיא הבורסה שניצרת סיכם את המפגש ואמר כי "אין להקל ראש בעוצמת המשבר שהענף חווה אבל צריך לשדר אופטימיות. יש לשים דגש על ייצור כי מרכז סחר ללא ייצור לא יכול להתקיים. לכן, יש לרכז מאמצים בתחום הזה משלב רכישת הגלם עד הייצור. כדאי גם להשקיע בילדים שלנו ולטפח את דור ההמשך כדי שיובילו את העסק הזה גם בעתיד.
