נשיא הבורסה שמואל שניצר: עלינו להוביל את ענף היהלומים לרווחיות

                           
                  שמואל שניצר: "היכולת של חברות קטנות ובינוניות לשרוד נפגעה"
                  צילום: פוקס        

התעשייה שלנו כבר סובלת מחוסר רווחיות בחמש או שש השנים האחרונות. קשה להצביע על סיבה עיקרית לכך, אבל ברור שלמפיקות הגלם הגדולות בעולם יש השפעה על המצב. זה הכרחי שאתם ואנחנו, ביחד, נוביל את הענף בחזרה לרווחיות", אמר שניצר. "כמנהיגים של הענף עלינו להבטיח היתכנות כלכלית מתמשכת. מבנה הפירמידה שמאפיין את הענף שלנו התהפך. היכולת של חברות קטנות ובינוניות לשרוד נפגעה ורבות מהן עוזבות את הענף".

"הבסיס והמרכז של הפירמידה הולך וקטן וזה מסכן את עתיד התעשייה. טנדרים ומכירות פומביות שנועדו כנראה לחברות קטנות ובינוניות לרכוש גלם מיד ראשונה, לא עוזרים משום שגם כאן לחברות הגדולות יש שליטה על המחירים. ההיסטוריה של ענף היהלומים לימדה אותנו שחברות קטנות ובינוניות משחקות תפקיד משמעותי ביציבות הענף, ואסור לנו לשכוח זאת".

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלדד פרשר, ניצל את הבמה לספר לקהל הנוכחים על ישראל והכלכלה הישראלית, והציג סקירה קצרה של מעורבות מזרחי טפחות בענף היהלומים. "תעשיית היהלומים והבנקים חולקים ערך משותף אחד והוא אמון", אמר פרשר, וקרא לרמות גבוהות יותר של שקיפות. "אנחנו מאמינים בענף היהלומים, ואנחנו מאמינים בעתידו של מגזר זה", הוסיף. "אם אתם רוצים להתקדם, אתם חייבים להפוך את האתגרים ליתרונות", סיכם פרשר בהתייחסו לאתגרים הניצבים בפני תעשיית היהלומים.

נשיא ה-WFDB, ארני בלום (Ernie Blom), דיבר אף הוא במליאה, ואמר: "אנחנו נפגשים היום בעיצומם של אתגרים העומדים בפני החברים שלנו. אני לא חושב שמישהו מאיתנו יכול להיזכר בכזו סערה של אתגרים", פתח בלום. "על מפיקי היהלומים מוטלת האחריות לקחת את החששות שלנו ברצינות. זוהי אינה דרך חד סטרית. כפי שאנו זקוקים לחברות המפיקות כך הן זקוקות ליצרני היהלומים", אמר בלום. לדבריו, חלק ממפיקות היהלומים אחראיות למחירי היהלומים בגין תשלום גבוה מדי על סחורות. בלום סיכם את דבריו בדיווח על מעורבות WFDB עם כוח המשימה למניעת הלבנת הון (FATF), ונושאים אחרים המעוררים דאגה ומשפיעים על הענף.

נשיא IDMA מקסים שקדוב (Maxim Shkadov), עמד על הפגישות שנערכו במהלך ועידת הנשיאים. "יש לנו תמונה מציאותית על מיקומה של התעשייה ברגע זה. היו תלונות ובעיות רבות, אבל לפנינו עתיד טוב", אמר שקדוב. בהמשך דבריו התייחס שקדוב לאתגרים והבעיות הניצבים בפני התעשייה ואמר: "המגזר שלנו לא בריא. ייצור יהלומים נראה יותר כמו תחביב ופחות כמו עסק. אנחנו חזקים ואנחנו גמישים ואנחנו יכולים לעשות את זה", סיכם שקדוב.

נשיא אלרוסה, אנדרי זרקוב (Andrey Zharkov), דיבר על מצבו הנוכחי של מגזר כריית היהלומים, תוך התמקדות בחברת כריית היהלומים הרוסית שבראשה הוא עומד, כמו גם האתגרים הניצבים בפני תעשיית היהלומים בכללותה. "הסיבה שאלרוסה באה לישראל היתה לא רק להשתתף בוועידת הנשיאים הזו, אלא גם לבוא ולדבר, ולהקשיב ללקוחות שלנו", הסביר זרקוב. נשיא אלרוסה דיבר גם על הנושאים שהועלו על ידי לקוחות החברה, כולל בעיות ההפצה ואספקת היתר של יהלומים מלוטשים. "אני גאה לומר שישראל היא הקונה השלישית בגודלה של יהלומים מאלרוסה. אנו מקווים כי מערכת היחסים ארוכת השנים הזו תמישך לתרום למגזר היהלומים של המדינה" סיכם זרקוב.

מנכ"ל דה בירס, פיליפ מילייה (Philippe Mellier), פתח את דבריו בנושא העולם המשתנה: "לעיתים קרובות אנו לוקחים שינויים כמובן מאליו. אסור לנו לעשות שום טעות, העולם לא רק משתנה כעת, הוא כבר השתנה. ראינו שינויים קבועים ויסודיים בדרך שבה אנחנו מתמודדים עם טכנולוגיה, והאופן שבו אנחנו מנהלים את עצמנו ואת העסקים שלנו דרך המדיה".

בנאומו התייחס מילייה לשלושה נושאים חשובים המשפיעים על ענף היהלומים, ופירט בנוגע לתרומתה של דה בירס על כל אחד מהם. "ישנו צורך ליצור ביקוש צרכני, ישנו צורך לסייע ליעילות וישנו צורך לשמר את הזמינות במעלה הזרם", אמר מילייה. "בשעה שכל עסק הוא שונה, על כל מגזר לשחק את תפקידו בהתמודדות עם נושאים אלו", הוסיף.

מילייה דיבר עם על חוסנה וחוזקה של תעשיית היהלומים הישראלית, וציין את הפעולות של שתי חברות יהלומים ישראליות, כמו גם של מנהיגי התעשייה. "העולם השתנה, והוא לא ישתנה בחזרה. תעשיית היהלומים השתנה, ואנו לא נביט לאחור. כולנו צריכים להיות גאים במה שהשגנו עד כה. אולי ישנן מהמורות בדרך קדימה, אבל אנחנו מבריקים וגמישים. בואו ננווט את הדרך ביחד", אמר מילייה.

"עסקי היהלומים לקחו החלטות קשות בניהול מצב המזומנים, ועמדו מוכנים לנצל את השיפור הצפוי בביקוש. מנהיגי התעשייה כאן התמודדו בתגובה ישירה ותקיפה כלפי מי שמערער את המונטין של הסחר על ידי אספקת יהלומים מטופלים שלא דווחו. מגזר הייצור השתמש שוב בחדשנות בעלת השם העולמי שלו, המאפשרת לו להתחרות עם כל מרכז יהלומים אחר בעולם", אמר מילייה.

בסיכום המושב המשותף של ועידת הנשיאים, הוענק לברוקר היהלומים הוותיק, ווילי נאגל (Willy Nagel) אות כבוד מנשיא הבורסה, שמואל שניצר, ונשיא ה-WFDB, ארני בלום. "כשאנשים מדברים על דמויות יוצאות דופן, מי שמאזין להם מרגיש לעיתים קרובות שמדובר בהגזמה. עם זאת, בכל הנוגע לווילי נאגל, סיפורים כאלו הם מדוייקים", אמר בלום וגלל את ההיסטוריה של נאגל ותרומתו לתעשיות היהלומים הבריטית והישראלית, ובעיקר את מעורבותו ביצירת תהליך קימברלי. 

                   

                  
                  ווילי נאגל ונשיא הבורסה, שמואל שניצר

"אני שמח שבורסת היהלומים הישראלית בחרה לכבד אותך עם אות חברות כבוד של הבורסה שלנו, כהוקרה על תרומתך לתעשיית היהלומים הישראלית", אמר שניצר, ועמד על הישגיו של נאגל ביהלומים ובתחומים אחרים במדינת ישראל. לקהל באירוע, סיפר שניצר על מערכת היחסים בין אביו המנוח, משה שניצר ז"ל, עם נאגל בן ה-90.

נאגל מצידו הביע את תודתו, וציין: "הכבוד שהענקתם לי היום הוא ייחודי ומיוחד. באתי מישראל, ומעולם לא שכחתי את שורשיי". נאגל דיבר על ההיסטוריה של אביו בענף היהלומים, ומערכת היחסים שלו עם משפחת שניצר, והמשיך משם לקורות חייו. נאגל הפך לברוקר יהלומים ב-1959, כאשר למד משפטים בבריטניה. נגל התייחס למעורבותו בענייני חוץ בבריטניה וסיפר על הבנתו בצורך לפיתוח שיטה שתפקח על תנועת היהלומים, רעיון שהוביל בסופו של דבר להקמת תהליך קימברלי.

"אנחנו צריכים להיות אופטימיים כדי להשתייך לתעשיית היהלומים הזו, ולפעול בהתאם, סיכם נאגל וזכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל.

 

 באדיבות מכון היהלומים הישראלי