בכנס הסברה שני בנושא שבו והדגישו בכירי הרשות להלבנת הון את חובת הדיווח החלה על סוחרים באבנים יקרות; ה- FATF צפוי לערוך ביקורות אקראיות ליהלומנים
כנס הסברה על כניסתו לתוקף של צו איסור הלבנת הון שייכנס לתוקף ב-15.9.2015, התקיים אתמול (ג') במסעדת קולינן בבורסה. בכנס השתתפו, נשיא הבורסה, שמואל שניצר, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, קובי קורן, יו"ר מכון היהלומים, מוטי גנץ, המפקח על היהלומים, שמואל מרדכי, היועצת המשפטית לרשות לאיסור הלבנת הון ומ"מ ראש הרשות, עו"ד ד"ר שלומית ווגמן, סגניתה, עו"ד מאיה לדרמן, היועצת המשפטית של הבורסה, עו"ד אושר פרטוק רייניש, ראש צוות המו"מ של הבורסה, עו"ד חיים עיני, יועץ הענף, חיים אבן זוהר ועוד. אל הכנס, שהנחה מנכ"ל הבורסה, מוטי בסר, הגיעו מאות חברי בורסה שהגיעו ללמוד מקרוב על השינויים הצפויים בענף.
צו איסור הלבנת הון בענף היהלומים, הידוע גם כ'חובת זיהוי דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הוא פרי עבודה של 8 שנים מול הרשות לאיסור הלבנת הון, שעיקריה הוצגו כבר לחברי הבורסה במפגש עם בכירי הענף והרשות שהתקיים בחודש מרס השנה. יישום חלקו הראשון של הצו העוסק בזיהוי הלקוח, ייכנס לתוקף כאמור בעוד כשבוע, בעוד שחלקו השני הנוגע לחובת הדיווח יחל בשנת 2016.
"התחלנו לעסוק בנושא איסור הלבנת הון כבר לפני 10 שנים", אמר יו"ר מכון היהלומים, מוטי גנץ. "רצינו להיות חלק מתוך המערכת ולהוביל את התחום בארץ ובעולם. לקחנו על עצמנו מטלות שאף מדינה אחרת לא לקחה, בהתאם לכוונתם של ראשי הענף להיות 'אור לגויים' בנושא. אנו מוכנים לקבל את המגבלות הקבועות בצו, בתנאי שגם מרכזי מסחר אחרים כמו בלגיה וארצות הברית, יקבלו על עצמם את אותן המגבלות. אסור לנו להפוך למקום היחידי שיהיה קשה לעבוד בו ביהלומים. אנו רוצים להיות כמו השוק האירופי", הוסיף.
המפקח על היהלומים, שמואל מרדכי, אמר כי, "ב-15 בספטמבר ייכנס לתוקפו צו איסור הלבנת הון בענף היהלומים. כחודש לאחר מכן הפיקוח על היהלומים יתחיל לערוך בדיקות אצל היהלומנים בעיקר בנושא יישום זיהוי הלקוח. בתחילה נעזור לאנשים להבין ולהתאים את עצמם להוראות הצו, אך במידה ולאחר מכן יעשו מעשים לא ראויים נתייחס לכך בחומרה".
היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומ"מ ראש הרשות, עו"ד ד"ר שלומית ווגמן, אמרה: "התהליך שהוביל איתנו צוות המו"מ של הבורסה אינו מובן מאליו, היות והרגולציה של איסור הלבנת הון מבוססת על תקן בינלאומי שכל המדינות חייבות לציית לו. זו למעשה רשת של מדינות שמחויבות באותו ההסכם, ומדינה שלא שיתפה פעולה עם תקן זה נכנסה לרשימה שחורה. החוק הראשון נחקק בשנת 2000, אך החקיקה לבדה לא הספיקה, ולכן הוקמה הרשות לאיסור להלבנת הון שהתחילה לקבל דיווחים מהסקטור העסקי".
לדברי ווגמן, "ישראל יצאה מהרשימה השחורה רק כאשר התחילו להגיע דיווחים מהבנקים, ואנחנו הוכחנו שמנגנון הפיקוח הסטנדרטי כולל גם מתווכים פיננסים נוספים כמו, עורכי דין, רואי חשבון, מתווכי נד"לן וסוחרים במט"ח ביהלומים ובאבני חן. אמנם הבורסה לקחה על עצמה את הפרקטיקה, אבל היה צריך עיגון חוקי לגבי זיהוי הלקוחות, ובמקרים מסוימים לדווח לרשות".
"מדינת ישראל נמדדת מידי כמה שנים על עמידתה בתקנים הבינלאומיים", הוסיפה ווגמן. "בשנת 2013 נעשתה הבדיקה האחרונה וההערות היו לגבי ישום החוק בקרב עורכי דין, רואי חשבון ויהלומנים. מועצת אירופה הטילה ביקורת משמעותית, ולא היתה לנו ברירה אלא להציג שאנו מטפלים בעניין. החוק מחייב רק בעסקות גדולות מ-50 אלף ש"ח במזומן, ועליכם להיות שומרי הסף ולדעת לזהות את הלקוחות שינסו לנצל אתכם לעסקאות למימון טרור . במקרה ואתם חושדים בכך עליכם להעביר דיווח לרשות", ציינה.
בדבריה התייחסה ווגמן לכח המשימה הבינלאומי ( FATF ) האמון על המאבק בהלבנת הון, ועל תוכניתו לערוך ביקורת ליהלומנים בביקורו הקרוב בישראל. " בשנה האחרונה ארגון ה- FATF הקובע את הכללים לאיסור להלבנת הון המורכב מ- 34 מדינות הסכים לקבל את מדינת ישראל לשורותיו. בתחילת חודש נובמבר תגיע משלחת של נשיא הארגון להיפגש עם ראש הממשלה ובכירים בממשלה ובבנקים, כדי לקבל את המחויבות של מדינת ישראל במלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור. אחרי הביקור תיערך ביקורת של ה- FATF , והם כבר הודיעו לנו שהם יתנו תשומת לב מיוחדת ליהלומנים. הם יבחרו באופן אקראי יהלומנים ויבואו לבדוק אתכם".
"המשמעות של ההצטרפות לארגון ה- FATF חשובה, היות וזו הקבוצה שקובעת את כללי הכניסה למועדון המשפיע בעולם בנושא. כך גם נוכל להשפיע על החקיקה, וגם לקבל תו איכות לסקטור העסקי שיהנה ממוניטין חיובי אשר מושך מסחר ועסקאות. אתם היהלומנים שותפים למאמץ הזה לשמור על המסחר נקי מגופים שעוסקים במימון טרור", סיכמה.
סגנית היועצת המשפטית לרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד מיה לדרמן, עמדה על ההגדרות הקבועות בחוק לסוחר באבנים יקרות ועל חובת הדיווח. "מי שעיסוקו באבנים יקרות והוא המוכר בעסקה ובלבד שמבשך שנה קלנדרית ביצע לפחות עסקה אחת באבנים יקרות במזומן בסכום של 50,000 ש"ח, מוגדר כחייב בדיווח. כל החובות חלות רק על עסקה שנעשתה בישראל וזו הקלה שצוות המו"מ השיג עבורכם. במקרה והעסקה נעשתה בחו"ל החובות לא חלות עליה".
לדברי לדרמן, בשלב הראשון של יישום חלקו הראשון של הצו, מוטלת על היהלומנים חובת זיהוי הלקוח. הקריטריונים שנקבעו בנושא כוללים החרגה שההליך לא חל לגבי זהות לקוח ותיק. "צוות המו"מ העיר את תשומת לבנו לכך שהעסקאות לא תמיד מתבצעות באופן מיידי. היהלומים נשלחים לבדיקה ועובר זמן עד שמגיע התשלום. לכן, יש לדווח 3 ימים לאחר סיום העסקה. תקבלו טפסים שצריך למלא אותם וחלק מהטפסים עליכם לייצר בעצמכם".
עוד אמרה לדרמן כי, חובת הדיווח חלה על ניסיון לבצע עסקה בלתי רגילה כשנקבעו קריטריונים לבדיקה מהי עסקה חשודה, וכי יש צורך לבצע בקרה שוטפת של מדיניות ונהלים של כל העסקאות בחברה כדי שתהיה יכולת להבחין מהי עסקה חשודה.
היועצת המשפטית של הבורסה, עו"ד אושר פרטוק רייניש, אמרה: "רגולציה היא לא דבר קל, ובמיוחד בענף היהלומים. זהו עידן חדש שחשוב שנהיה חלק ממנו. יש חשיבות גדולה להכרת הלקוח. זה חשוב ברמה העסקית וברמה הרגולטורית. בכל חברה צריך למנות אחראי על יישום החוק ואותו אדם יהיה צריך להכיר ולדעת את החוק. חשוב להבהיר בחברה לכל העובדים לא לעבוד בתשלומי מזומן. הכנו עבורכם חוברת הסברה פשוטה וברורה, ובכל מקרה של שאלה ניתן לפנות ללשכה המשפטית".
חיים אבן זוהר שהיה חלק מצוות המו"מ מול הרשות להלבנת הון אמר כי, "החוק בארץ שונה מאשר במקומות אחרים בעולם והיהלומים הסינתטיים הוכנסו גם לתוכו. עשינו לרשות חיים לא קלים אבל הם הלכו לקראתנו ואני רוצה להודות להם על כך". מנכ"ל הבורסה מוטי בסר, הודה לאבן זוהר ולצוות המו"מ מטעם הבורסה בראשות עו"ד חיים עיני, שהוביל מו"מ ממושך ונחוש להשגת ההתאמות למען ענף היהלומים.
