מהרחוב אל קפה פלטין

השבוע, לרגל אירועי ה -  70 של הבורסה, יעניק הנשיא אבי פז, לכל אחת ואחד מחברי הבורסה את הספר "היהלום שבכתר" המגולל את תולדות בורסת היהלומים מאז הקמתה ועד היום. לכבוד השקת הספר אנחנו נזכרים באחד המושגים המיתולוגיים בתולדות הבורסה - פלטין.

אחד המושגים המיתולוגיים המתגלגלים בפי ותיקי הבורסה הוא אגודת פלטין, הידועה פחות בשם הרשמי שלה – האגודה לפיתוח מקצוע היהלומים. כשאמרת פלטין מייד עולה בדעתך (אם אתה בגיל המתאים) דמות - מיתולוגית גם היא – שלמה (סיומה) ויניקוב זכרו לברכה, שהקים את האגודה.

בשנות הארבעים פעלו סוחרי היהלומים הגדולים, שעסקו באבנים גדולות, במועדון יהלומים א"י. אולם כל השאר, ומספרם היה רב – עסקו במסחר בבתי קפה, ברחובות ובאולם של בנק אגודה ארץ ישראלית, שהפך לימים לבנק אגוד.

מי שהיטיב לתאר את המהפך שגרם כינוסם של היהלומנים הבלתי מאורגנים במקום מאורגן אחד הוא מנחם זקליק (אם מישהו מכיר – הוא מוזמן לפנות למחברת הספר), שכתב ב'היהלום' שיצא לאור ב-1947:

"אזור היהלומים שברחוב אלנבי חדל מלהתקיים. ממש מעשה כישוף - נעלמו היהלומנים מהרחוב, והסערה הפכה לדממה. ובפנים המועדון – תנועה הומיה. יוצאים, נכנסים, אצים רצים, עומדים ויושבים, והעיקר – כולם מסתכלים. חלק מסתכל על יהלומים וחלק מסתכל על המסתכלים. עסק רודף עסק, והזמן חולף ועובר בחברה ובהרגשה טובה. איש לא חושב מה המצב בשוק העולמי, כי כמעט שאין זמן לחשוב. מצב טוב, מצב רע, ועסקים נעשים בכל המצבים – כי לשם כך הוקם המועדון..."