שנה לפרוץ המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הוא משבר פיננסי גלובלי חריף, אשר היכה בעולם בשנים 2008-2009. ניצני המשבר נראו כבר בשנת 2007 במשבר הסאב-פריים שהחל בארצות הברית, והתפשט מאוחר יותר לכל רחבי העולם.

לאחר גאות כלכלית ממושכת בארצות הברית שהתבטאה בעלייה בצריכה הפרטית ועלייה ניכרת במחירי הנדל"ן החלו בשנת 2006 לעלות סימני שאלה בדבר יכולתו של המשק האמריקני להמשיך בעלייה בצריכה ורמת החיים. השאלה העיקרית שעלתה הייתה בנוגע ליכולת של משקי הבית האמריקניים לעמוד בתשלום חובותיהם, ובפרט בהחזר המשכנתאות שניתנו עד אז לכל דורש.

עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם הביאה לגל של פשיטות רגל בגופים שהלוו לרוכשי בתים, ולגל שני של ירידות חדות באיגרות חוב. ביולי שנת 2007 החלה צניחה בשערי איגרות חוב מגובות במשכנתאות, והחל מאוקטובר 2007 הסתמנו ירידות גם בשוקי המניות.

שנת 2008 החלה כשאירועים שונים מתקבלים על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לחודש ספטמבר.

ב - 14 בספטמבר אירע המאורע שעד אז נראה היה כדמיוני - בצעד שבדיעבד מיוחסת לו ההחרפה במשבר, הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס, על פשיטת רגל. ממועד זה ואילך החל כדור השלג להתגלגל, כשאירוע רודף אירוע, בצד הכרזות פסימיות במיוחד של ראשי הכלכלה העולמית.

שוקי האשראי העולמיים קפאו, מניות של בנקים גדולים קרסו, המשבר עבר לכלכלה הריאלית, ומפעלים החלו בפיטורי עובדים. הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון מוחלט ולרמה גבוהה של אי ודאות. שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בהתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות לסקטור הבנקאי בעיקר, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. בצעדים המשמעותיים ביותר נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.

בספטמבר 2009 פורסמו הערכות כי עלות החילוץ של הכלכלה העולמית מהמשבר הגיעה בארצות הברית לכ-10,000 דולר לנפש, ובבריטניה – לכ - 50,000 דולר לנפש.‏