מהיכן יגיע כל הגלם?

מהיכן יגיע כל הגלם?

בטווח הזמן הארוך נראית תמונת המצב בכל הנוגע למחירי היהלומים חזקה, אך תעשיית היהלומים צריכה בטווח הזמן הקצר והבינוני להתמודד עם קשיים רבים כך עולה מכתבה שמתפרסמת ב - Mineweb.com.
לפי מה שנכתב בדו"ח, שהופק על ידי RBC Capital Markets תחת הכותרת "יהלומים – מהיכן יגיע הגלם?" קיימת סכנה שההתאוששות בצריכת היהלומים העולמית תגרום ליצירת "בועה" כלכלית חדשה.

כתוצאה מהמיתון הכלכלי העולמי, מפיקות הגלם הגדולות צמצמו בצורה ניכרת את מכסת הפקת הגלם אותו הן מפיקות כך למשל הדו"ח מציין כי ענקית הגלם דה בירס ביצעה קיצוצים רבים בתפוקת הגלם שלה במהלך שנת 2009, חברת אלרוסה אמנם המשיכה להפיק גלם אך לא מכרה אותו לשוק החופשי אלא לגורחאן, חברת ריו טינטו השביתה את פעילותה ורק מכרה אקאטי של BHP המשיך בפעילות רגילה. נתונים אלה הם בעלי מקל רב בכל הנוגע לגלם לאור הנתון שחברות אלה אחראיות על כ – 90% מתפוקת הגלם העולמי.

בעוד מדיניות הקיצוצים ועצירת הפקת הגלם הייתה הגיונית בתחילת המשבר, הרי שאם הביקושים ימשיכו במגמה חיובית כפי שנראה בתקופה האחרונה קיים ספק בנוגע ליכולת של מפיקות הגלם לשוב במהירות לקצב הפקה גבוה שיתאים לרמת הביקושים.

על פי הדו"ח הסיבה לחשש זה נובע משני גורמים מרכזיים – הגורם הראשון נוגע לתחום האשראי – אמנם שוק האשראי השתחרר באופן ממשי ומוחשי מאז תקופת השיא של המשבר הכלכלי, אך עדיין קיים קושי רב בהשגת מימון למכרות חדשים וזאת בין השאר לאור העובדה ההיסטורית שמימון מכרות חדשים לא הוכיח את עצמו כהשקעה מניבה.

הגורם השני לחשש נובע מהעובדה קיימת סבירות גבוהה לכך שמלטשי יהלומים לא יוכלו להגדיל את מלאי היהלומים שלהם ולקבל אשראי נוסף וזאת לאור השלכות המשבר הכלכלי על העוסקים בענף.

 וחשוב מכך בכל הנוגע לזמינות של סחורה חדשה – אחת הסיבות לתג המחיר הגבוה של היהלומים נובע מהעובדה שהם נדירים וכמו כן מכך שקשה מאד לאתר מכרות חדשים ולהגדיל את התפוקה.

דו"ח RBC מציין כי "איתור מרבצי יהלומים חדשים היא פעולה יקרה מאד והיא אורכת שנים. לצורך ההמחשה – לקח 10 שנים לאתר את מכרה אקאטי (Ekati) ולקח עוד 7 שנים לאשר את פעילות המכרה ולהקים אותו בפועל. גם לאחר האיתור של מרבץ יהלומים לוקח זמן רב עד שניתן להתחיל בפעילות ההפקה.כך למשל, בפרוייקט הכריה STAR שבקנדה הושקעו כבר למעלה מ – 300 מיליון דולר עד כה והכרייה בפועל לא תתחיל לפני שנת 2012 או אולי אפילו רק בשנת 2013.

הדו"ח של RBC מציין כי גם אם חלק ניכר מהפרויקטים החדשים של כריית היהלומים אכן יצאו לפועל קיימת סבירות נמוכה מאד לכך שהמכרות החדשים יגיעו לרמות התפוקה של המכרות הקיימים כיום באפריקה וברוסיה – מכרות אשר הולכים ומתיישנים וככל שהזמן עובר התפוקה שלהם הולכת ומצטמצמת.

חלק ממכרות היהלומים החדשים שנמצאים בתכנון הם:

1.     מכרה Gahcho Kue בקנדה שנמצא בבעלות של חברת דה בירס קנדה (51%) וחברת Mountain Province   – העבודות במכרה זה נמשכות כבר כ – 10 שנים ולפי התחזיות ההפקה תחל בסוף שנת 2012. המכרה צפוי להפיק על פי התחזיות כ – 3 מיליון קראט.

2.     מכרה Renard שבקנדה. החיפושים במכרה זה החלו בשנת 1999 והתחזית לתחילת הכרייה בפועל היא לכל המוקדם בשנת 2013. תפוקת הגלם השנתית עשויה להגיע על פי התחזיות לכ – 1 מיליון קראט בשנה.

3.     פרוייקט סטאר (Star) שבקנדה בבעלות Shore Gold שרכשה את זכויות הכרייה בשנת 1995 והשקיעה עד כה כ – 300 מיליון דולר במכרה. לפי התחזית ניתן להפיק מהמכרה בין 1 – 2 מיליון קראט בשנה והצפי לתחילת הכרייה הוא בשנת 2012- 2013.

4.     מכרה AK6 בבוצואנה בבעלות של חברת דה בירס (66%) ושל אפריקן דיאמונד (28%). התפוקה הצפויה ממכרה זה היא בין 0.5 – 1 מיליון קראט למשך תקופה של 12 שנים. פעילות ההפקה צפויה להתחיל בשנת 2011.

5.     מכרה Lace בדרום אפריקה בבעלות DiamondCorp בעל יכולת תפוקה של כחצי מיליון קראט בשנה. הצפי לתחילת הפעילות הוא שנת 2012.

על פי הדו"ח נתוני אספקת ותפוקת הגלם נראים מעט טוב יותר בכל מה שנוגע לטווח הזמן הקצר.

ארה"ב היא עדיין "השחקנית" הגדולה והמשמעותית ביותר בחזית הצריכה והיא אחראית לכ – 40% מהמלאי הקיים כיום אך באופן טבעי המיתון הכלכלי פגע בצורה משמעותית ברמות הצריכה.

סין אחראית כיום על כ – 8% מסך הצריכה העולמית ושוק היהלומים הסיני ממשיך לגדול בצורה משמעותית ביותר ועל פי התחזיות הוא צפוי להכפיל את עצמו תוך כחמש שנים, עד שנת 2015. לפי הדו"ח גם שוק צריכת היהלומים בהודו נמצא עדיין במסלול של צמיחה.

מנתונים אלה עולה, כי לאור הצפי לכך שההתאוששות בארה"ב תימשך בשנים הקרובות (כפי שחוזים כלכלנים רבים) בשילוב עם הצמיחה הגדולה במדינות המפתחות באסיה צפויה עליה ניכרת בביקוש ליהלומים בשנים הקרובות.

דו"ח ה – RBC מציין כי לעומת המצב בשוק הגלם מלאי היהלומים המלוטשים הוא עדיין גבוה מדי ומלאי זה לא נתמך על ידי הקמעונאיים שעדיין נאלצים להתמודד עם שוק צרכני זהיר. "נתון זה מעורר את הנחה שקיימת סבירות לכך שהעלייה במחירי הגלם נובעת מהרצון של העוסקים בענף היהלומים לבנות ולאגור מלאי חדש בתקופה זו  – אם הנחה זו אכן נכונה הרי שהעלייה במחירי הגלם תהיה קצרת טווח. הדו"ח מזהיר מפני מצב של היווצרות "בועה" כלכלית שנובעת מהפער בין מחירי הגלם למחירי המלוטש וקובע כי "הביקושים הנמוכים למלוטש מצד הצרכנים עלולים להעמיד את הלוטשים והחותכים בפני סכנה כלכלית אמיתית ובכך גם ליצור הידרדרות עבור חברות כרייה קטנות".
 
 
Mineweb.com