איך נראו השווקים בחודש אוקטובר?!

איך נראו השווקים בחודש אוקטובר?!

אוקטובר בשווקים עמד בסימן תחילת עונת הדוחות – ש(כמעט) כתמיד, נטו להיות טובים יותר מהצפי, ושל החלשות הדולר בעולם, שמוסברת, בין השאר, באופטימיות המשקיעים.  
הקשר החזק בין החלשות הדולר לבין התחזקות שוקי המניות והסחורות – כמו גם הקשר בכיוון ההפוך: בין התחזקות שוקי המניות להחלשות הדולר, יציב מזה זמן. הבעיה היא שההתחזקות העקבית במחירי המניות וההחלשות העקבית בערכו של הדולר, הופכות את שתי הפוזיציות הללו לעצבניות יותר. די שפוזיציה אחת תתממש (הדולר או המניות) והיא תיקח גם את הפוזיציה השניה למימוש.

יתירה מכך, הקשר בין הדולר למניות אינו מתכנס אלא מתבדר. החלשות הדולר (מכל סיבה שהיא) גורמת לעליה במחירי הסחורות שמעלה את מניות הסחורות, ולעליה במחירי המניות של חברות אמריקאיות רב לאומיות. שני מהלכים אלו, מחזקים את שוק המניות כולו. סנטימנט חיובי בשוקי המניות, מגדיל את האטרקטיביות של השווקים המתעוררים (שעולים בקצב מהיר משל השווקים המפותחים), ומוביל ליציאת דולרים מארה"ב, שמובילה להחלשות נוספת של הדולר.

בסוף החודש פורסמו נתוני הצמיחה ברבעון השלישי בכלכלת ארה"ב (נתוני ישראל יפורסמו ב-16 בנובמבר). החדשות הטובות הן שעל פי הנתונים צמח המשק האמריקאי ב-3.5% ברבעון השלישי לעומת קודמו במונחים שנתיים - שיעור גבוה משחזו הכלכלנים (3.2%). החדשות הרעות הן שאלמלא תוכנית "מזומןעבור טרנטה", תוכנית חד פעמית שכבר הסתיימה ומציעה

טרייד אין למכוניות משומשות שסובסד ע"י משלם המיסים האמריקאי, קצב הצמיחה היה 1.9% בלבד. וזה עוד לפני שהורדנו את השפעתה של תוכנית ממשלתית נוספת שיושמה ברבעון השלישי: הטבת מס לרוכשי דירות ראשונות.

נתוני הרבעון השלישי מחזקים את ההערכה שההתאוששות בארה"ב (ועל כן גם בישראל) תהיה בצורת סימן שורש: בשלב הראשון, בו אנו נמצאים עתה, תהיה הצמיחה חזקה יחסית וטובה מהציפיות, בין השאר בזכות תוכניות ממשלתיות וחידוש המלאי. אלא שבהמשך 2010 יגמרו התוכניות הממשלתיות והשפעתן על המשק תהפוך שלילית. אם הצרכן האמריקאי לא ישוב לנוהגי הצריכה שלו מערב המשבר (ואנו מעריכים, שהוא לא יעשה כן), קשה מאוד יהיה לחזור לקצבי הצמיחה מערב המשבר.
 
שוק המניות
עונת הדוחות שהחלה החודש העלתה את רף האופטימיות של המשקיעים וזאת משום שבניגוד לדוחות הרבעון השני, בהם שופרה הרווחיות באמצעות צעדי התיעלות וקיצוצים, ברבעון הנוכחי גם שורת ההכנסות הפתיעה את האנליסטים לטובה ולא רק השורה התחתונה - רווחיות החברות.

האינדיקטורים המקרו כלכליים שפורסמו היו גם הם טובים ברובם והיוו רוח גבית נוספת לשוקי המניות, אלא שארבעת ימי המסחר האחרונים של החודש הובילו את המדדים המובילים בעולם לירידות חדות כך שבסיכום חודשי רוב המדדים הציגו תשואות שליליות. מדד S&P 500 האמריקאי ירד במהלך החודש ב-2%ומדד היורוסטוקס המיצג 50 חברות אירופאיות ירד ב-4.5%.מדד השווקים המתעוררים עלה בשיעור מתון של0.3%. ישראל חסכה לעצמה את הירידה העולמית החדה של יום שישי, ומדד ת"א 25 עלה בסיכום חודשי ב-3.2%.

המניות שבלטו לטובה החודש היו מניות אפריקה וחברה לישראל שעלו ב-10.2% וב-14.9% בהתאמה, לאחר שירדו בחדות (ב-24% וב-8%, בהתאמה) בחודש שעבר בעקבות הודעתן על קשיים בהחזר חובן למשקיעים. מניית בז"ן עלתה ב-30% על רקע הודעות חיוביות בהקשר למרווחי הזיקוק הצפויים וכמוה גם מניות סמייל תקשורת ואינטרנט זהב, שעלו בשבוע האחרון של החודש בחדות (38% ו-63% בהתאמה) בשל ההודעה על רכישת גרעין השליטה בבזק.
 
שוק האג"ח
על שוק האג"ח הממשלתי פועלים בתקופה האחרונה  כוחות מקומיים ועולמיים בו זמנית:
בזירה המקומית, נראה שהירידה הצפויה בסביבה האינפלציונית בחודשים הקרובים, שאמורה להשפיע גם על ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני, עוד לא הופנמה במלואה ע"י המשקיעים. האינפלציה הגלומה באפיק הממשלתי (הפער בין האג"ח השקלי לאג"ח צמוד המדד) קרובה לטווח העליון של יעד בנק ישראל בחלקו הבינוני של העקום. תמחור סביבת אינפלציה גבוהה לאורך שש שנים, יוצר להערכתנו העדפה מסוימת לאפיק השקלי במח"מים הבינוניים.

בנוסף, החלטת בנק ישראל להשאיר את ריבית נובמבר ברמה של 0.75% תרמה לכך שבחלקו הקצר של העקום השוק מתמחר תוואי העלאות ריבית איטי ומדורג, כאשר הריבית המגולמת באפיק עומדת על כ-2% בעוד שנה וכ-2.5% בעוד שנה וחצי.

מכיוון שהאפיק הממשלתי בישראל מושפע בתקופה האחרונה בצורה חזקה מהנעשה בשוק האג"ח האמריקאי, קיימים סיכונים בהשקעה בחלקו הארוך של העקום. התשואות הנמוכות בארה"ב נתמכות ע"י תרחיש התאוששות איטית אך גם ע"י ביקושים גבוהים של הפד ושל בנקים מרכזיים זרים המהווים יותר מ-50% מהביקושים בהנפקות האחרונות. במידה והתשואות תעלנה בארה"ב – אם בגלל התאוששות כלכלית חזקה יותר, עלייה בערכו של הדולר או שיפור בשוק האשראי האמריקאי – קשה מאוד יהיה לתשואות בישראל שלא לעלות יחד איתן.

מדדי התלבונד 20 ו-40 המשיכו לעלות באוקטובר אם כי בשיעורים נמוכים יותר מאלו שנרשמו בספטמבר (0.4% ו-0.9% בהתאמה). לאחר שנרגעו הדי ההודעות של אפריקה ושל צים לגבי הצורך בהסדרי חוב, שב שוק האג"ח הקונצרניות למסלולו הרגיל ובסך הכל התנהג בהתאם לשיפור הקל במצב הכלכלי. יש לזכור כי בשל החששות מהסדרי חוב נוספים, תרחיש ההתאוששות המקרטעת (W או סימן שורש) מתומחר בשוק האג"ח הקונצרני יותר מאשר בשוק המניות המתמחר התאוששות בצורתV. לכן, אם תרחיש זה יתממש, הסיכון בשוקי המניות גבוה יותר. אם, לעומת זאת, יתממש תרחיש ה-V, נראה שהמשך הזינוק בשוק המניות מוגבל מזה הקיים בשוק הקונצרני.

חודשיים לאחר הודעתה של אפריקה בנוגע לקשיים בהחזר חובותיה, הושג בסוף החודש הסדר חוב בין החברה לנושיה. ע"פ ההסכם, יזרים בעל השליטה בחברה, לב לבייב, כסף שישמש בחלקו לתשלום החוב ובחלקו לדילול חלקו בחברה. כמו כן יומר חלק מהחוב למניות חברת אפריקה וחברות הבנות שלה. מעבר להסכם הספציפי, בהעדר מקרים דומים בהיסטוריה של שוק האג"ח הקונצרני הישראלי, יהווה מקרה אפריקה תקדים להסכמים והסדרי חוב עתידיים.

להלן ביצועי מדדים מובילים בחודש אוקטובר ומתחילת השנה:

 
 
הכותבים: אורי גרינפלד, ורד  דר - מערך מקרו ואסטרטגיה, פסגות בית השקעות