בועז הירש, יו"ר התהליך, וראש חטיבת הפעילות הבינלאומית של משרד התמ"ת אמר כי
"מדובר באחריות כבדה שכן זהו תהליך שאין שני לו בתרומתו והשפעתו לשיפור חייהם של
מיליוני אנשים התלויים למחייתם בתעשיית היהלומים ועשרות מדינות אשר תעשייה זו מהווה
את המנוף העיקרי לפיתוחן כלכלי"
שמואל מרדכי, המפקח על היהלומים והממונה בישראל לתהליך קימברלי אמר בתגובה
למינוי בפועל כי "ישראל היא ממייסדי 'תהליך קימברלי' ותרמה רבות לעיצובו.
כמרכז סחר בינלאומי ביהלומים מהמובילים בעולם, אך טבעי כי ישראל תוביל את
התהליך"
שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, מברך על קבלת תפקיד היו"ר של תהליך
קימברלי על ידי ישראל. "ישראל גאה לעמוד בראש תהליך זה, אשר אין שני לו בהשפעתו על
פרנסתם וזכויותיהם של מיליוני בני אדם", אמר השר.
השר בן אליעזר ציין כי תעשיית היהלומים בישראל תורמת רבות לכלכלת ישראל. "קבלת
תפקיד היו"ר" הוסיף השר, "מהווה הכרה בחשיבותה של תעשיית היהלומים הישראלית לסחר
הבינלאומי ביהלומים".
בכינוס השנתי הבינלאומי של 'תהליך קימברלי', שהתקיים ביום ה' האחרון בנמיביה,
נכנס לתפקיד יו"ר התהליך, בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ וראש חטיבת הפעילות
הבינלאומית של משרד התמ"ת. לדברי הירש, מדובר באחריות כבדה שכן זהו תהליך שאין שני
לו בתרומתו והשפעתו לשיפור חייהם של מיליוני אנשים התלויים למחייתם בתעשיית
היהלומים ועשרות מדינות אשר תעשייה זו מהווה את המנוף העיקרי לפיתוחן כלכלי. "האתגר
העומד בפנינו, אמר הירש, הינו לייצר מומנטום לשיפור התהליך והתאמתו לאתגרים החדשים
הניצבים בפניו."
שמואל מרדכי (בתמונה), המפקח על היהלומים והממונה בישראל לתהליך קימברלי, אמר
כי כיו"ר התהליך תמשיך ישראל, ביתר שאת, לתרום לפיתוח ושיפור המנגנון שהוקם
ב-2003. על פי מרדכי, ישראל תוביל מהלך להקמת וועדת בוררות שתאפשר ישוב חילוקי
דעות בנוגע לפרשנות של החלטות תהליך קימברלי. זאת, על מנת לאפשר לתהליך לתת מענה
לסוגיות העולות מדי פעם ופעם.
יצוין כי ישראל היא ממייסדי 'תהליך קימברלי' ותרמה רבות לעיצובו. כמרכז סחר
בינלאומי ביהלומים מהמובילים בעולם, אך טבעי כי ישראל תוביל את התהליך, הוסיף שמואל
מרדכי. ישראל גם היתה המדינה שהנפיקה את תעודת קימברלי הראשונה בשנת 2003.
תהליך קימברלי החל לפעול בשנת 2003, לאחר דיונים שנמשכו כשלוש שנים, הוקם
פורום של נציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים אשר מהווה מערכת אמינה,
המפקחת על הסחר ביהלומי גלם, במטרה למנוע סחר ביהלומי מריבה ושימוש בכספים המתקבלים
כתמורה ליהלומים אלה למימון פעילות ארגוני מחתרת, לסחר בנשק, להפיכות בממשלים
חוקיים ולפעילות הפוגעת בזכויות האדם ובאזרחי חלק מהמדינות המפיקות יהלומי גלם.
בתוך פרק זמן של שבע שנים הצליח תהליך קימברלי למזער את הסחר ב'יהלומי מריבה'
מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לכדי פחות מ-1%.
המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על הסחר הישראלי ביהלומים. יצוא יהלומים (מלוטש
וגלם) הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר 2009 , לפי נתונים מקוריים, ב-3.9 מיליארד דולר,
לעומת 8.5 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.
יבוא יהלומים (גלם ומלוטש) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 ב-3.1
מיליארד דולר, לעומת 7.4 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של שנת 2008.
עם זאת, בחודשים האחרונים ניתן לזהות התאוששות בסחר ביהלומים, אשר מובילה
להערכה כי בסוף השנה תהיה הירידה בהיקף הסחר נמוכה מ-50% לעומת שנת 2008.
