תחילת החודש לא בישרה טובות, בריטניה הזרימה עוד כספים לבנק RBS, ובכך
הגדילה את אחוזי השליטה שלה בבנק המולאם ל-84%. המשק הבריטי כבר נראה יותר טוב, אך
מגזר הפיננסים שלו עדיין מקרטע. הבריטים לא מתכוונים לעמוד מנגד, וכבר הודיעו על
כוונתם להנהיג תוכנית תמריצים חדשה. חברת הדירוג פיץ' הזהירה בעקבות ההודעה שמרוב
תוכניות תקציביות, בריטניה קרובה לאבד את דירוג האשראי המושלם שלה, AAA.
בארה"ב נרשמה פשיטת הרגל החמישית בגודלה אי פעם, עם נפילתו של בנק
CIT, המתמחה באשראי לעסקים קטנים. אלא שלפשיטות רגל ענקיות הציבור האמריקאי כבר
מורגל – לרפורמות מקיפות ויקרות בבריאות – לא. אובמה הצליח להעביר בבית הנבחרים
תוכנית מקיפה בעלות של טריליון דולר על פני עשר שנים, שלמעשה תעניק ביטוח בריאות
אוניברסאלי. ארה"ב משנה את פניה אל מול עינינו.
בישראל, פורסמו נתוני הצמיחה ברבעון השלישי – גידול של 2.2% - גבוה
מהקצב שנרשם ברבעון השני, אבל נמוך מאוד בהשוואה לפוטנציאל הצמיחה של ישראל. האבטלה
ירדה ברבעון השלישי – חדשות מצוינות, אבל בעיקר בזכות גידול במשרות חלקיות
במשק.
העליה בקצב הצמיחה, הירידה בשיעור האבטלה ובעיקר (לדעתנו) ההחלשות של
השקל מול המטבעות העיקריים, איפשרה לבנק ישראל להעלות את הריבית של חודש דצמבר
ל-1%.
ואז בא סיפור דובאי: חברת בת של חברה בבעלות מלאה של נסיכות דובאי
הודיעה שלא תוכל לפרוע את חובה בדצמבר, אלא רק חצי שנה מאוחר יותר. דובאי והחוב שלה
(פחות מ-100$ מיליארד) קטנים מכדי שיהיה לסיפור השלכות רוחב עולמיות למרות החשיפה
של בנקים באירופה, ובאמת לא שם הסיפור.
מה שחשוב היה תגובת השווקים: מחיריהם של הנכסים המסוכנים, שעלו
באדיקות מאז ראשית השנה, ירדו חדות, בעוד מחיריהם של הנכסים הבטוחים: הדולר
והתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב – עלו.
הבהלה נמשכה יום עד שחזרו לכיוונים הרגילים: נכסי סיכון עולים, הדולר
יורד. בעיקר מה שלמדנו הוא שהשווקים, לאחר העליות החדות של החודשים האחרונים, חרדים
משינויי כיוון. השווקים גם למדו שלא כל החשיפות ידועות ושעדיין יכולות להיות בעיות
גם ברמת המדינה. יוון מוזכרת מזה זמן כמדינה שעלולה להתקשות להחזיר את חובותיה, אם
כי ההערכה היא שחברותה באיחוד האירופי ובמרחב האירו, מאפסת את הסיכוי לדחיית תשלום
החובות.
שוק המניות
פרסומי המאקרו החיוביים ברובם והמשך התמריצים הממשלתיים תרמו
לאופטימיות בשווקים ותמכו בעליות במדדי המניות. גם ההודעה על הקשיים בהחזרי החוב
בדובאי לא הצליחה לפגוע במגמת העליות ולאחר ירידות של יום אחד בלבד חזרו המדדים
לעלות. מרבית העליות נרשמו במחצית הראשונה של החודש ואילו בשבועיים האחרונים
של החודש נשארו מדדי המניות פחות או יותר באותה הרמה.
המדדים המובילים בישראל התנהגו באופן דומה למדדים העולמיים כאשר מדד
ת"א 25 עלה בסיכום חודשי ב-5.9% ומדד ת"א 100 ב-4.8%. מדד ה-S&P 500עלה ב-5.7%
מדד היורוסטוקס המיצג 50 חברות אירופאיות עלה ב-2% ומדד השווקים המתעוררים ב-4.3%.
מניית חברת הפרמצבטיקה פריגו בלטה לטובה החודש ורשמה עלייה של כ-13%
על רקע דו"חות הרבעון השלישי שהציגו עלייה ברווחים ובמכירות בשיעורים של 60% ו-16%
בהתאמה. מנייה נוספת שבלטה לטובה היא מניית כי"ל שעלתה בשיעור של כ-9% על רקע עלייה
במחירי הסחורות וצפי להתעוררות הביקושים החקלאיים בעולם. מניית החברה לישראל, אשר
כי"ל מהווה את עיקר אחזקותיה נהנתה גם כן מהתחזיות לגבי כי"ל ועלתה ב-10%. בצד השני
של הסקלה נמצאת מניית חברת אפריקה שירדה החודש ב-11.5% על רקע תוכנית מימושים של
החברה, הערת "עסק חי" בדו"חות ופתיחה של פוזיציות "שורט" רבות בקרב הסוחרים
המוסדיים.
שוק האג"ח
העלאת הריבית של בנק ישראל גרמה באופן צפוי לחלוטין לעליית תשואות
בחלקו הקצר של העקום. באופן לאו דווקא צפוי, התשואות בחלקו הארוך של העקום דווקא
ירדו בצורה משמעותית: מדד האג"ח הממשלתי הארוכות (5+ שנים) הניב החודש תשואה של
1.8% למשקיעים בו. הסיבה העיקרית לירידת התשואות בחלקו הארוך של העקום היא ירידת
התשואות באג"ח האמריקאיות. בתקופה האחרונה, כפי שכבר ציינו בסקירות קודמות, המתאם
בינן לבין האג"ח הישראליות גבוה. סיבה נוספת לירידת התשואות היא פרסום תוכנית
הגיוסים של האוצר לחודשים דצמבר-פברואר אשר הציגה גיוסים נמוכים מכפי שציפה השוק
(בסה"כ 10.5 מיליארד ₪ בשלושת החודשים) ותמכה בעלית מחירי האג"ח.
הירידות בתשואות האג"ח הארוכות והעלייה באלו הקצרות גרמה לכך שתלילותו
של העקום (פער התשואות בין חלקו הארוך של עקום האג"ח לחלקו הקצר) התמתנה באופן
משמעותי, ואנו צופים שעוד תמשיך ותתמתן. עם זאת, העקום עדיין תלול בהשוואה ארוכת
טווח.
ציפיות השוק לריבית בנק ישראל בעוד 12 חודשים, כפי שהן נגזרות מעקום
המק"מ, עומדות על 2.75-3%, רמה התואמת גם את הערכותינו.
באפיק צמוד המדד נרשמה החודש ירידת תשואות בחלקו הבינוני-ארוך של
העקום, בדומה לאפיק השקלי. עם זאת בחלקו הקצר של העקום הצמוד לא עלו התשואות, כפי
שהתרחש באפיק השקלי, כך שבסופו של דבר עלו הציפיות האינפלציוניות המגולמות בשוק
מרמה של 2.3% לשנה הקרובה לרמה של 2.6%.
מדדי התלבונד 20 ו-40 התנהגו החודש בהתאם להתפתחות בשוק המניות: עליה
במחצית הראשונה של החודש וירידה במחצית השנייה. בסיכום חודשי נרשמה בנובמבר עלייה
של1.4%במדד התל בונד 20 ושל 1.8% במדד התל בונד 40.
הנפקת מדד התל בונד השקלי גרמה לצמצום המרווחים בין אגרות החוב במדד
הלאלו הממשלתיות לרמה הנמוכה מהמרווח בין מדד התל בונד 20 לאפיק צמוד המדד הממשלתי.
לפער אין כל הצדקה כלכלית.
למרות שמדדי התל בונד עלו כבר ביותר מ-10% מעל הרמה בה היו ערב קריסתו
של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, המרווח בין מדדים אלו לאג"ח החוב הממשלתיות גבוה בכ-80
נקודת בסיס מרמתם דאז. הסיבה לכך היא הירידה בתשואות האפיק הממשלתי שמשך אחריו גם
את האפיק הקונצרני.
הכותבים - אורי גרינפלד, ורד דר - מערך מקרו ואסטרטגיה, פסגות בית השקעות
