עובד עם כל הנשמה

הוא ספורטאי מצטיין שזכה במדליות אולימפיות בטניס שולחן. הוא עובד במעבדה הגמולוגית GCI. הוא רהוט בלשונו ומאד אוהב את מקום העבודה שלו. תכירו את מאיר אברמוב שבגיל 3 אובחן כלוקה באספרגר.

באתי לפגוש את מאיר במקום עבודתו מזה כחודשיים – המעבדה הגמולוגית GCI. הבוס שלו, יהודה יקר צלצל וביקש שאקיים ראיון עם העובד החדש במעבדה – "זו כתבה חשובה" הוא אמר.

 

לפני הראיון אמר לי יהודה "במשך שנים רבות  GCI תומכת בבית גנים שהוא מעון לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ובעיקר אוטיסטים. כשפנו אלינו מבית אקשטיין בבקשה להעסיק את מאיר ראינו בכך המשך טבעי לפעילות שלנו וחשבנו שזו הזדמנות להעמיק ולהרחיב את הפעילות שלנו מעבר לנתינה הכספית שהיא חשובה בפני עצמה לשיקום בעלי הצרכים המיוחדים. אני חושב שהעסקת עובד בעל צרכים מיוחדים מביאה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הפסוק ש"טוב לפתוח גם את הכיס וגם את הלב".

 

יהודה יקר ומאיר אברמוב

רגע לפני שהגעתי לפגישה עם מאיר ביקש יהודה לשוב ולהדגיש – "תזכור שמאיר עושה עבודה של עובד רגיל ובשום מקרה לא מדובר בגמילות חסדים. הוא עושה עבודה לשמה ומשתכר בהתאם".

 

כאשר בראשי מהדהדת התזכורת הזו ירדתי במעלית לפגוש את מאיר.

 

כשאני נכנס למעבדה אני רואה אותו יושב מאחורי דלפק הכניסה - בחור צעיר וחמוד למראה - עוסק בריכוז רב בהדבקת מדבקות על מעטפות שקופות של בדיקות המעבדה. הוא שקוע במלאכתו וכשאני פונה אליו ומבקש לשוחח איתו הוא משיב בנימוס כי אינו יכול לשוחח איתי כרגע מכיוון שהוא באמצע יום העבודה. רק לאחר שהוא מקבל אישור מהמעסיקים שלו, מאיר מוכן "לנטוש" את עמדתו ולשבת איתי לשיחה בחדר הישיבות.

 

מאיר אברמוב

מולי יושב בחור נעים הליכות וניכר שהוא מתרגש. מאיר אברמוב הוא בן 24. עלם חמודות שגדל בפ"ת והיום גר בהוסטל של בית אקשטיין לאנשים עם צרכים מיוחדים.

 

מאיר מספר לי בפתיחות ובגילוי לב על כך שבגיל 3 אבחנו שיש לו תסמונת אספרגר.

 

השיחה בינינו שוטפת ונעימה. השפה של מאיר עשירה והדיבור שלו קולח אך יחד עם זאת ההתרגשות ניכרת על פניו ובקולו.

 

בבית ספר יסודי למדתי בכיתה טיפולית בבית ספר רגיל ובתיכון עברתי ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד. בין התיכונים היה תיכון רגיל ותיכון מקצועי ולא התאמתי מבחינת המסגרת ולכן היה עדיף שאלמד בבי"ס לחינוך מיוחד".

 

קיבלתי פטור מהצבא והתנדבתי לשרות באזור הגדנ"ע בנתניה. שירתתי כש"ג ועשיתי סריקות ביטחוניות מסביב למחנה. יחד איתי שירתו עוד חבר'ה עם צרכים מיוחדים.

 

כן. אני פעיל מאד מבחינה ספורטיבית ומשחק הרבה טניס שולחן. התחריתי בתחרויות בעולם וגם זכיתי במדליות אולימפיות בתחרויות של בעלי צרכים מיוחדים. האולימפיאדה הראשונה שהשתתפתי בה הייתה באירלנד ובה זכיתי בשתי מדליות כסף גם בטורניר היחידים וגם בטורניר הזוגות. השתתפתי גם באליפות אירופה וזכיתי במדליית זהב בטורניר היחידים ובמקום 4 במשחקי הזוגות. באולימפיאדה האחרונה שהתקיימה בסין בשנת 2007 השתתפתי בשלושה טורנירים – מעורב גברים ונשים, זוגות גברים ויחידים. בזוגות גברים זכיתי במדליית כסף וביחידים זכיתי במדליית ארד.

 

פעמיים בשבוע ברעננה יחד עם קבוצה של שחקנים רגילים.

 

בהוסטל בתל אביב שמיועד לאנשים עם צרכים מיוחדים. אני גר בהוסטל עם עוד 5 דיירים ולכל אחד מאיתנו יש חדר נפרד. אני מבשל לעצמי את האוכל, יוצא לקניות ומגיע לעבודה מסודר כמו שצריך. בנוסף לדירה שלנו יש עוד שתי דירות שסמוכות לדירה שלנו וגם בהן גרים 5 אנשים.

 

 

למעבדת GCI הגעתי דרך רכזת השמה של בית אקשטיין. היא עזרה לי למצוא את מקום העבודה הזה.

 

מגיע לעבודה בשעה 9:00 בבוקר באוטובוס מנאות אפקה ועושה סדר במטבח, שוטף כלים ועושה ספונג'ה. אני גם אחראי על כיתת הלימוד של המכון ומסדר את הטלסקופים והכסאות בהתאם לצורך. בין לבין אני מכין מעטפות של הבדיקות הגמולוגיות כמו שראית כשנכנסת. אני יושב בקבלה ומקבל את פני הבאים.

 

מאד. גם את העבודה וגם את האנשים שאיתם אני עובד כאן.

 

כן. אני חושב שבהרבה מקרים זה יכול ממש להיות טוב. בעבודה אני נותן את המקסימום ואני עושה הכל על מנת לתרום כמה שיותר.

 

כשאני נפרד ממאיר הוא ממהר לשוב לעמדת העבודה שלו – "אני צריך להספיק לסיים את כל העבודה היום" הוא אומר ושב אל מאחורי הדלפק.