2009 - השנה שהייתה

רגע אחרי ששנת 2009 פינתה את מקומה לשנה האזרחית החדשה, ביקשנו מאבי פז, נשיא הפדרציה העולמית ונשיא בורסת היהלומים הישראלית לסכם עבורנו את השנה הדרמטית שחלפה.

היהלומנים בכל העולם עברו את אחת השנים הקשות ביותר בהיסטוריה של הענף. למרות הקשיים, אם משווים את מה שקרה בענף שלנו למה שקרה בענפים אחרים אפשר בהחלט להוריד את הכובע בפני הענף והעוסקים בו.

 

בסופו של דבר גם העוסקים בענף וגם ההנהגה של הענף נבחנים בעיקר בשעות מבחן. השנה הזו הייתה ללא כל ספק שעת המבחן הקשה ביותר, שידע הענף מאז ומעולם. אני חושב שההתנהלות האקטיבית בה בחרנו לנקוט גם ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית, בהחלט הוכיחה את עצמה.

 

אין ספק שהצעד הזה של חברות הגלם היה אחד הפרמטרים המרכזיים בעצירת הסחף וההידרדרות בחודשים הראשונים של המשבר. באופן כללי אני חושב שהענף והעוסקים בו שמרו בשנה הזו על קור רוח ונהגו באחריות בלתי רגילה. הענף שלנו הוכיח בגרות יוצאת מגדר הרגיל.

 

כן אבל צריך לומר את זה בזהירות רבה. רק לפני שנה הענף שלנו היה בקיפאון כמעט מוחלט. אין ספק שהיציאה מהמשבר היא תוצאה של שילוב בין שני גורמים – הראשון הוא כמובן השיפור במצב הכלכלה העולמית ובמקביל אפשר לשוב ולציין לציין את ההתנהלות המחושבת והבריאה של הענף ושל היהלומנים.

 

שיתוף הפעולה בינינו הוא מצוין בכל הרמות. פעלנו בשיתוף פעולה מלא מול הבנקים ומול הממשלה ולאורך כל הדרך עשינו מה שהיינו צריכים לעשות. ברמה הבינלאומית וברמה המקומית שמרנו על קו אחיד והקפדנו לדבר בקול אחד. אפשר בהחלט לומר ששיתוף הפעולה הזה סייע לענף לצאת מהתקופה הזו עם הרבה פחות נזקים ממה שעלול היה לקרות.

 

שמואל שניצר נשיא כבוד הבורסה, אבי פז נשיא הבורסה, מוטי גנץ יו"ר מכון היהלומים ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים

במידה רבה זה נכון. בתקופה בה תעשיות אחרות התמוטטו הענף שלנו שמר על יציבות יחסית. גם בתקופה קשה היהלומנים המשיכו לכבד את המילה שלהם ושמרו על ההתנהלות העסקית והאתית שלהם בצורה ראויה לשבח. זה מלמד משהו על הענף ועל היהלומנים, לא?!

 

הנתונים לא מפתיעים. לאור מה שקרה בעולם ברבעון הראשון של שנת 2009 צפינו את הירידה הזו. יחד עם זאת אני חושב שעל מנת להבין מה המצב העדכני כיום ומה המגמה השלטת בשוק צריך לבודד את תשעת החודשים האחרונים של השנה וללמוד מהם על מה שמתרחש. בחינה כזו מלמדת על התאוששות עקבית של הענף ועל כך שאנחנו נמצאים במגמה חיובית. זה בהחלט מעודד.

 

הנבואה ניתנה לשוטים. יחד עם זאת כרגע אני חושב ששנת 2010 תהיה שנה של יציבות. אני לא חושב שזו תהיה שנה של פריצה קדימה אלא שנה של יציבות ואפשרות ליהלומנים לעצב את העסקים שלהם בצורה מתוחכמת וחכמה ולהתאים אותם לעידן הכלכלי החדש. 2009 הייתה שנה קשה מאד ואני מייעץ לקולגות שלי להיות מאד זהירים. אנחנו חייבים לזכור שאנחנו לא תלויים רק בעצמנו אלא גם במה שנעשה מסביבנו בכלכלה העולמית. בהקשר הזה כבר ראינו מה יכול לקרות. חשוב להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולנהוג בזהירות.

 

ברמה הנקודתית זה נתון חיובי -  אין מדינה או מרכז יהלומים אחר בעולם שהצליח להוריד את החוב בבנק כפי שהצליחו היהלומנים הישראלים בתקופה הזו. אנשים הצליחו להחזיר הרבה כספים לבנקים ולייצב את העסקים שלהם במהלך השנה. היהלומן הישראלי הצליח גם להקטין את המלאים שלו וזה בפני עצמו דבר מאד בריא מבחינה כלכלית. יחד עם זאת חשוב מאד שכסף חדש יזרום למערכת.

 

ארה"ב אמנם הייתה וגם תהיה השוק המשמעותי והגדול ביותר שלנו אבל יחד עם זאת יש חשיבות גדולה מאד לפנייה ולחדירה לשווקים חדשים. המשבר הכלכלי בהחלט המחיש את זה בצורה הטובה ביותר – עלינו להרחיב את הפעילות שלנו בשווקים נוספים באסיה, באירופה, בדרום אמריקה, באוסטרליה ובעוד שווקים. אנחנו פועלים בהקשר הזה כל הזמן.

 

כן בהחלט. חשוב מאד שלכל יהלומן ישראלי תהיה יכולת לפעול בשוק הסיני המתפתח בלי תלות בכך שיהיה חבר בבורסה של שנחאי או שתהיה לו חברה רשומה בסין. מזכר ההבנות עליו חתמנו פותח הלכה למעשה שער כניסה חדש ואלטרנטיבי עבור היהלומן הישראלי לאחד השווקים החשובים ביותר בעולם ואני מקווה שחברי הבורסה ידעו לנצל את ההזדמנות הזו.

 

חתימת מזכר ההבנות עם הסינים

במסגרת הפדרציה העולמית אנחנו פועלים כל הזמן ליצירת בורסות יהלומים חדשות בעולם. המטרה היא לאפשר ליהלומנים לחדור לשווקים חדשים ומגוונים ולהרחיב את הפוטנציאל העסקי שלהם. היהלום הוא מוצר מנצח וחשוב שנשווק אותו בכמה שיותר שווקים בעולם. בהקשר הזה אני יכול לציין שבקונגרס הקרוב של הפדרציה, שיערך בחודש יולי 2010 במוסקבה, אנחנו נקבל לשורות הפדרציה שתי בורסות חדשות - טורונטו וסיאול.

 

במהלך השנה האחרונה השקענו בבורסה משאבים רבים בתחום ההכשרה המקצועית ובמסגרת הקורסים שאנחנו מסבסדים אנחנו נותנים ליהלומן הישראלי כלים להצליח בשווקים הבינלאומיים מול מתחרים חזקים מאד. הנושא של רכישת כלים מקצועיים חדשים הוא נושא מרכזי וחושב ביותר לטעמי. בשוק התחרותי בו אנחנו פועלים היום יש חשיבות רבה מאד לכך שהיהלומן הישראלי ישכלל את הכלים המקצועיים העומדים לרשותו במגוון רחב של תחומים. היום לא מספיק להבין ביהלומים, צריך להבין גם בשיווק, בשפות, באינטרנט, בניהול מו"מ ובעוד ועוד תחומים. ההכשרה המקצועית מחזקת את היהלומן הישראלי ונותנת לו יתרונות רבים על פני המתחרים שלו בעולם .

 


אבי פז מעניק תעודה לחיים שטרנטל בוגר קורס גישור

מאז ומעולם היו פערים בתחום הזה – פערים יותר קטנים או יותר גדולים אבל תמיד היו פערים. היום הפערים האלה גדלו בעיקר עקב החוסר בגלם שקיים בשווקים. אני מעריך שעם חידוש אספקת הגלם בצורה סדירה הפערים האלה יתאזנו לאט לאט.

 

בתשעת השבועות הקרובים יהיו שלושה סייטים של ה – DTC ואני מעריך שרק במסגרתם יכנסו לשוק יהלומי גלם בשווי של כשני מיליארד דולר. בנוסף יכנס לשוק גלם נוסף באמצעות חברות הכרייה האחרות – אלרוסה (Alrosa), ריו טינטו (Rio Tinto), ואחרות. אני מניח שבסיכומו של דבר התהליך הזה יביא לצמצום הפערים במחירי הגלם מול המלוטש.

 

אני לא מעריך שתהיה התפוצצות של בועה בכל מה שקשור לגלם אבל יחד עם זאת אנחנו חייבים להיות מאד זהירים ומחושבים. נכון להיום אין כמויות גדולות של גלם בשווקים וצריך לוודא שהשוק יקלוט את הגלם החדש בצורה טובה ומווסתת. לאורך כל השנה האחרונה הענף נהג בבגרות ובאחריות ואני מאמין שכך יהיה גם בהמשך.

 

אי אפשר לשלול מצב של תנודות נוספות בכלכלה העולמית – תנודות שללא כל ספק ישפיעו גם על הענף שלנו. אחרי הכל, המשבר האחרון נחת עלינו בהפתעה בסוף שנת 2008 . המשבר הזה לא היה קשור באופן ישיר לענף היהלומים אבל השפיע עלינו בצורה חריפה מאד.  אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים להיות ערוכים למשברים נוספים בעתיד ואני גם חושב שהיום היהלומנים ערוכים ומוכנים הרבה יותר טוב למצב של משבר בכלכלה העולמית?

 

בשווקים יש כמויות קטנות יחסית של גלם. במהלך השנה האחרונה נמכרו כמויות גדולות של מלוטש. החוב בבנקים ירד והיהלומנים מאד זהירים בנוגע להוצאות שלהם. כל הנתונים האלה מלמדים שהיהלומנים הרבה יותר מוכנים היום ואפשר גם לומר שאנחנו הרבה יותר חכמים שהרי "אין חכם כבעל ניסיון".

 

אני מעריך שיהלומנים יפעלו בנושא הזה בזהירות ובחישוב של עלויות מול תועלת. יש בהחלט אפשרות סבירה שבמסגרת ההתנהלות הכלכלית הזהירה פחות יהלומנים ישתתפו בתערוכות היקרות. בהקשר הזה אנחנו פועלים, גם במסגרת הפדרציה העולמית וגם במסגרת הבורסה והמכון, מול התערוכות עצמן ומגבשים מודלים שיאפשרו הוזלה של עלות ההשתתפות בתערוכות. את היוזמה הזו אפשר לראות בתערוכת צ'נאי ובתערוכת JCK במסגרתה אנחנו פועלים על מנת לאפשר לחברות לחלוק ביתנים – דבר שלא היה אפשרי עד כה. זה אינטרס מובהק גם של התערוכות וגם של היהלומנים.

 

אני מקווה ומאמין שתהיה לו השפעה חיובית על הענף אבל זה כמובן ייקח זמן. המחירון החדש מיועד לצרכנים שמגיעים לחנות והוא אמור לשפר את האמון שלהם ביהלום. חשוב לזכור שהנושא של אמון הצרכן הוא מהותי היום בשוק הצרכנות. היהלומים שאנחנו מוכרים מתחרים על לבו ועל כיסו של הצרכן מול מוצרי יוקרה אחרים ובסופו של דבר הצרכן בוחר להשקיע את כספו במוצר בו יש לו הכי הרבה אמון. אנחנו חייבים לדאוג לכך שהבחירה הראשונה של הצרכן תמשיך להיות רכישת יהלומים ואני מאמין שהמחירון החדש יכול לתרום לחיזוק הפרמטר הזה.

 

השקת מחירון היהלומים החדש

כשהפדרציה החליטה לאמץ את המחירון, עמדנו על כך שהוא יתנהל בשקיפות מלאה ויביא לידי ביטוי את המחירים בשוק כפי שהם בזמן אמת. בנוסף דרשנו גם שהמחירון יפוקח על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי שיבקר אותו. המטרה היא להעניק לצרכן כמה שיותר כלים בבואו לבחור במוצר שלנו ואין ספק שערכים של אמינות ושקיפות יסייעו בהעצמת האמון של הצרכן ביהלומים.

 

כמו שאמרת, כנשיא הפדרציה העולמית הייתי בין הראשונים שקרא להקמת גוף בינלאומי שיאחד את כל מפיקות הגלם ואת כל הגופים הבינלאומיים לצורך קידום פרסום היהלום בצורה גנרית. שמחנו על הפגישות ואני באופן אישי נסעתי לאירופה על מנת להשתתף במספר ישיבות עבודה. לצערי, כרגע היוזמה הזו נתקעה אבל אני עדיין מקווה שהיא תצא לפועל ושהחברות המפיקות גלם ישתפו פעולה בינן לבין עצמן וישתפו פעולה בנושא הזה גם עם הארגונים הבינלאומיים המובילים – הפדרציה העולמית, IDMAו – CIBJO. זה חשוב מאד להתפתחות הענף.

 

היוזמות האלה הן יוזמות ברוכות וחשובות. כנשיא הפדרציה אני מקדם בברכה כל מאמץ שיווקי ופרסומי שעושים ליהלום כיהלום בכל מדינה ומדינה. זה טוב לתעשייה וזה טוב כמובן גם למדינה עצמה. גם בישראל החלטנו להשקיע משאבים רבים בקידום הענף במהלך השנה הזו ואנחנו עושים זאת במסגרת הפעילות של מכון היהלומים. במכון היהלומים קראתי להשקיע את מירב המשאבים לנושא השיווק ואני שמח על כך שאנחנו עושים זאת במסגרת הקמפיין של המכון "בואו נעבור את זה יחד".

 

היוזמה ההודית היא מצוינת והיא בהחלט יכולה לקדם את הענף ואת העוסקים בו. הודו הפכה בשנים האחרונות לצרכנית יהלומים משמעותית ביותר וברגע שהתעשייה ההודית מקדמת את צריכת היהלומים המקומית היא גורמת לכך שבאופן ישיר גם כל היהלומנים שפועלים בשוק נהנים מכך - הישראלים, הבלגים, הרוסים וכמובן גם ההודים עצמם. קמפיין מקומי בהחלט יכול לקדם את העבודה שלנו שם.

 

בהחלט כן. שלא מבחירה אנחנו מוצאים את עצמנו בשנים האחרונות מממנים את הענף ומתפקדים כנותני האשראי לכל שרשרת היצור – היהלומנים רוכשים גלם מחברות הכרייה בתנאי תשלום של מזומן ומוכרים הלאה גלם ומלוטש בתנאי תשלום של שוטף + הרבה הרבה חודשים. זה לא סביר ולא בריא. גם אני וגם מוטי גנץ רואים את הנושא הזה עין בעין ושנינו, כמי שעומדים בראש הענף הבינלאומי, התבטאנו בנושא הזה בצורה חד משמעית בכל מיני הזדמנויות. בהתבטאויות שלנו אנחנו יכולים רק לסמן את הכיוון ולשמחתי הרבה אנחנו רואים שיותר ויותר יהלומנים מאמצים את הגישה הזו ומצמצמים את האשראים שהם נותנים ללקוחות. אני מקווה ומאמין שכולם גם יבינו ששיטת הקונסיגנציה לא טובה לענף שלנו.  

 

אני מאחל לכולנו ששנת 2010 תהיה שנת עסקים טובה. שנה של הרבה מזל וברכה.