שנת קימברלי

רגע לאחר ששנת 2009 הסתיימה ורגע לאחר שמדינת ישראל קיבלה לידיה את המושכות של תהליך קימברלי פגשנו את המפקח על היהלומים שמואל מרדכי לראיון בלעדי.

ויש להם סיבה טובה להיות אופטימיים. חייבים לראות את הנתונים בראייה כוללת ולקחת בחשבון איפה היינו בסיום הרבעון האחרון של שנת 2008. ברבעון הזה הייתה עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות של הענף בעקבות המשבר הכלכלי העולמי והתחלנו את שנת 2009 במינוס של 90 אחוז בגלם ובמינוס של 70 אחוז במלוטש. סיימנו את השנה במצב של מינוס 37 אחוז זו אמנם ירידה ביחס לשנה שעברה אבל חייבים להסתכל עליה ביחס למקום ממנו התחלנו את השנה. אם בוחנים את הרבעון האחרון של השנה רואים שאנחנו מסיימים את השנה הזו במינוס של כ – 15 אחוז בלבד. בסך הכל, בעיקר לאור מה שקרה בעולם בשנה הזו, זו ירידה מינורית.

 

אני מלא תקווה ואם נתוני סוף השנה הזה ימשיכו גם בשנת 2010 אז השנה הקרובה צפויה להיות שנה מכוננת עם חזרה לרמת המסחר של שנת השיא של הענף מבחינת היקף היצוא – שנת 2007. שים לב לכך שנתוני הרבעון האחרון של 2009 די דומים לנתונים של הרבעון האחרון של שנת 2007 – זה מלמד משהו. הרבעון האחרון הוא מאד מפתיע ומעודד.

 

אני מעריך שהיקפי המסחר והיצוא רק ילכו וישתפרו. גם אם לא נגיע למלוא היצוא של 2007 בשנת 2010 אני צופה שזה יקרה עד שנת 2011. צריך לזכור שאלה תחזיות שקשורות להתנהלות של הענף אבל הן כמובן עלולות להשתנות אם יהיה עוד משבר כלכלי. עברנו צונאמי אדיר בשנת 2008 – 2009 וכמו שאתה יודע כל צונאמי מביא איתו סערות משנה – עלול כמובן להיות מצב של סערות כלכליות נוספות בעולם והן כמובן ידחו את ההתממשות של התחזיות האלה. אני מעריך שאם לא יהיו זעזועים חיצוניים הענף יעבור את שנת 2010 בצורה טובה וכבר בשנה זו או בשנת 2011 הוא יחזור לרמות השיא של 2007.

 

כן, דווקא ענף היהלומים שהוא ענף של מותרות שמר בסך הכל על יציבות. כשאני נותן תמונת מצב של הענף אני תמיד אומר שזה אחד הענפים עם הכי פחות סיכונים. זה ענף שאם נשווה אותו אפילו לענף הקמעונות הוא יציב יותר. זה ענף של יציבות, מספר הנפילות בו הוא זניח, הוא מסתמך בעיקר על הון עצמי וזה ענף שמכבד את עצמו והרקורד שלו הוא מצוין. ההתנהגות הנורמטיבית של הענף היא לעילא ולעילא.

 

הירידה אצל הבלגים קטנה יותר. צריך לזכור ששוק הצריכה המקומי שלהם הוא גדול מאד (השוק האירופאי המשותף) ולכן תלויים במידה קטנה יותר מאיתנו בשוק האמריקאי שנפגע בצורה הקשה ביותר.

 

לא. כולם בענף מדברים על כך שהפערים בין מחירי הגלם למלוטש לא יכולים להימשך. מחיר הגלם הוא מאד יקר והיחס הוא לא רציונאלי. אם המצב הזה ימשך עלול להיווצר פיצוץ שיפגע בענף. אי אפשר להמשיך ללטש אבנים כאשר אין פער סביר במחירים בין המלוטש לגלם.

 

החל מה – 1 בינואר בועז הירש הוא יו"ר תהליך קימברלי ומעבר לעובדה שמדובר בכבוד בלתי רגיל למדינת ישראל שנבחרה לעמוד בראש התהליך שהוא חלק מהאו"ם מדובר גם באחריות כבדה. אני מאמין שכיושבי ראש אנחנו חייבים לפרוץ דרך בכמה תחומים.

 


המפקח על היהלומים שמואל מרדכי, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, נשיא הבורסה אבי פז

אחד הנושאים המרכזיים שנמצאים על הפרק הוא הקמה של וועדת בוררות בינלאומית חדשה של התהליך שתסייע לנו לטפל במקרים של בעיות טכניות ביבוא וביצוא של יהלומי גלם - קיימים מקרים בהם אין ספק שלא מדובר ביהלומי דמים אבל חסרה תעודה זו או אחרת שלא מאפשרת לנו לאפשר ייבוא או ייצוא של היהלומים. על מנת לפתור את הבעיה הזו אנחנו יוזמים הקמה של וועדת מומחים בינלאומית לפתחה נביא את כל המקרים הללו ונוכל לטפל בהם בהתאם.

 

אנחנו רוצים לצרף יותר מדינות לתהליך בעיקר מדינות מפיקות גלם ובלבד שהן יעבדו על פי כללי התהליך. תהליך קימברלי נוסד על מנת לדאוג לאינטרסים של האזרחים במדינות המפיקות גלם וחשוב מאד שמדינות אלה עצמן יפעלו בהתאם לכללי התהליך – זה בנפשן של המדינות הללו. חשוב לנו לפעול לאכיפה חד משמעית של התהליך ובהקשר הזה אני מצטער על כך שלפעמים יש רושם שהמדינות המערביות פועלות בנחישות גדולה יותר מהמדינות המפיקות יהלומים.

 

כן. אחרי כל מה שהיה בנמיביה ואחרי שנלחמנו על מנת להשאיר אותם במסגרת התהליך הם החליטו לפרסםמכרז של 300,000 קראט יהלומים בניגוד להחלטות שלנו. אני שמח על כך שהממשלה החליטה בסופו של דבר לבטל את המכרז הזה אבל זה בהחלט לא התנהלות ראויה. אנחנו חייבים לפתח במסגרת התהליך מערכות נוספות שיגנו על המדינות המפיקות גלם ואנחנו חייבים לדאוג לכך שהמדינות עצמן יכניסו סדר לתוך ההתנהלות שלהן.

 

אני חושב שלחברות המפיקות גלם יש תפקיד משמעותי וחשוב ביותר בשמירה על האתיקה וכללי המסחר של תהליך קימברלי. בסופו של יום החברות המפיקות גלם הן החוליה המקשרת בין המדינות בהן מופק הגלם לבין המסחר במדינות המערב. לחברות האלה יש אינטרס מובהק להביא לכך שהתהליך יצליח ושכל הגורמים יפעלו על פיו. אם אתה שואל אותי אם החברות האלה עושות מה שהן צריכות בהקשר הזה התשובה שלחי היא – הן יכולות וצריכות לעשות יותר!

 

הנכס המרכזי של הענף הוא הוירטואוזיות של היהלומן הישראלי, הידע שלו והמסורת ארוכת השנים. שים לב, לא סתם בראש הענף עומדים ישראלים – נשיא הפדרציה העולמית (world federation of diamond bourses) הוא אבי פז, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים העולמית (IDMA) הוא מוטי גנץ ויו"ר תהליך קימברלי הוא בועז הירש. זה מלמד משהו.

 

היהלום שעליו הייתה הפסיקה יובא לישראל ממאלי, שהיא לא חברה בתהליך קימברלי. היהלום הובא לישראל באופן פרטי – לא היה ניסיון להבריח אותו אלא האנשים עברו במכס במסלול האדום והציגו את היהלום ללא תעודה ולכן היהלום הוחרם. אני לא יכול לחשוב על פסיקה אחרת של בג"ץ בהקשר הזה ואין ספק שהשופטת ארבל נתנה גיבוי חד משמעי לתהליך הבינלאומי. אם היא לא הייתה נותנת גיבוי לתהליך לא היינו יכולים להיות יושבי ראש של התהליך. אם ההחלטה של בג"ץ הייתה אחרת זה היה שומט את השטיח מתחת לרגליים של כולנו.

 

התקדים של בג"ץ הוא חשוב מאד ואני מקווה וגם מאמין שלפסיקה הזו תהיינה השלכות חיוביות מאד על מקרים אחרים ואני משוכנע שהיא מלמדת את כולם את הלקח הנכון שאי אפשר וגם לא כדאי לנסות להכניס יהלומי גלם לישראל ללא תעודת קימברלי.

 

אני מאחל לכולנו ששנת 2010 תהיה שנת עסקים טובה. ושנצליח לממש את הפוטנציאל של הענף ולהצעיד אותו קדימה.