היערכות לעשור הבא

יאיר סהר, המשנה לנשיא בורסת היהלומים, חושב ששנת 2009 הייתה שנה של בנייה ושל התייעלות. שנה של היערכות לקראת העשור הבא. "מי שעבר את שנת 2009 יכול לעבור כל דבר" הוא אומר - "עכשיו צריך לאזור כוח ולהתרכז בפעילות להצלחת הענף בעשור הקרוב".

2009 הייתה ללא ספק אחת השנים הקשות ביותר שידע הענף. שנה שהחלה בקטסטרופה ומסתיימת, לטעמי, בתקווה גדולה. אסור לנו לשכוח שבתחילת השנה הייתה תחושה שהכל קורס. באופן פרדוקסאלי הייתי מסכם את השנה ומגדיר אותה כשנה של בנייה והתייעלות, שנה של שיפור עמדות, צמצום הוצאות והיערכות לקראת האתגרים של העשור הבא.

כן. המשבר הכלכלי שהחל באוקטובר 2008 תפס את הענף עם חוב לבנקים ברמה יחסית גבוהה ועם רמות מלאי גבוהות של יהלומים מלוטשים. כמו כן רמת המחיר של יהלומי הגלם הייתה גבוהה באופן יחסי בעקבות ספקולציות שהיו בשוק . אפשר לומר שזה צילום מצב של האופן בו הענף שלנו נכנס למשבר הכלכלי בסוף 2008. ברגע שנוצרה עצירה כל כך חדה בכלכלה העולמית זה גרם לפגיעה קשה בענף ובעוסקים בו. אפשר לדמות את המצב למכונית שנוסעת במהירות שיוט של 120 קמ"ש וברגע אחד היא צריכה לבצע עצירת חירום. לבלימה הפתאומית מנסיעה של 120 קמ"ש ל – 0 קמ"ש יש מחיר ואת המחיר הזה שילמה התעשייה לאורך שנת 2009.

כן. הנתונים של הענף והאופן בו הצליח היהלומן הישראלי לבצע את ההתאמות הנדרשות למצב החדש הם בהחלט מרשימים. היום אנחנו יודעים בוודאות שהענף שרד את המשבר הקשה הזה בצורה טובה והשאלה שנשאלת עכשיו היא איך שומרים על הפוזיציה של ישראל כמובילה עולמית.

אחת התכונות הבולטות והמוערכות שלנו הישראלים היא הגמישות.אני חושב שהפגנו את הגמישות הזו בצורה הטובה ביותר בתקופה הזו. בראש וראשונה בתחום האשראי בבנקים – הצלחנו לצמצם את רמת האשראי בבנקים בצורה בלתי רגילה. מבחן התוצאה מלמד על ירידה בהיקף החוב לבנקים מרמה של 2.5 מיליארד דולר לרמה של 1.4 מיליארד דולר בשנה אחת.

בתקופה הזו הייתה מגמה כללית של צמצום מלאי – היהלומנים הפסיקו לקנות סחורות על בסיס של ספקולציה והתרכזו בעיקר במכירה של המלאי הקיים. גם במקרים בהם הכסף היה זמין בבנקים, יהלומנים העדיפו להצטמצם בצורה משמעותית.

במידה רבה כן. תעשיית היהלומים הישראלית, שהתמחתה בעבר בעיקר באבנים גדולות של 5 קראט ומעלה שינתה מעט את הכיוון לאבנים בינוניות של קראט עד שלושה קראט. יהלומים של קראט וקראט וחצי נמכרו יפה מאד במהלך העונה ואפשר לומר שהמעבר שלנו לתחום הזה החזיק את התעשייה מעל פני המים והצעיד אותנו למקום בו אנחנו נמצאים היום עם הפנים קדימה.

בגדול כן, אבל יחד עם זאת יש גם נתונים מרתיעים שצריך לשים אליהם לב בחודשים הקרובים.

נושא הגלם הוא נושא טעון מאד. ברבעון הראשון של 2010 צפויים להיכנס לשוק העולמי מכל חברות הכרייה יהלומי גלם בסך כולל של בין 2.5 מיליארד דולר ל – 3 מיליארד דולר. האופן בו התעשייה תקלוט את האספקה הזו ישפיע על העתיד שלנו בטווח הקרוב והבינוני. במקביל אנחנו חייבים להיות עם האצבע על הדופק ולבחון את האופן בו מגיב שוק היהלומים המלוטשים לרמת המחירים בעולם. צריך גם לזכור שהמשבר הפיננסי העולמי טרם חלף ועלולות להיות לו השלכות נוספות על הענף שלנו. בסיכומו של דבר אני ממליץ לכולנו להמשיך לנהוג בזהירות ובערנות כפי שנהגנו עד כה.

השוק עדיין צמא לחומר גלם למרות שמחירי הגלם עלו בצורה ניכרת בחודשים האחרונים. הבעיה העיקרית כרגע נעוצה בשוק המשני בו משולמות פרמיות גבוהות על סחורה מיד שנייה ושלישית. יש הרבה קניינים הודיים, למשל שקונים סחורות אפילו בלי לראות אותן עוד לפני הסייט והם משלמים על הסחורות פרמיות גבוהות מאד. העובדה הזו מעידה על ספקולציה מסוכנת בשוק ויש לנהוג בנושא הזה במשנה זהירות.  

המבנה של היחסים בין הלקוח ל –DTC הוא שהחוזה הוא לתקופה של 3 שנים. במסגרת החוזה הזה בעל הסייט מתחייב לרכוש כמות מוסכמת של סחורה במהלך כל שנה. את הסחורה הזו מקבל בעל הסייט מה –DTCבחלוקה של  10 סייטים. אנחנו מגיעים ללונדון לבחון את הסחורה ולרכוש אותה בפועל. כל בעל סייט קונה סחורה שבה הוא מתמחה והכמות נקבעת בהתאם לחוזה ובהתאם לכמות היהלומים שדה–בירס (de beers) כורה במכרות שלה ברחבי העולם.

אנחנו רואים בתקופה האחרונה עליית מחירים של הגלם. אני מעריך שבמסגרת הוויסות בין מחירי הגלם למלוטש אנחנו נראה בתקופה הזו הזרמה גבוהה יותר של יהלומי גלם לשוק, הזרמה שתענה על הביקושים ותמתן את המחירים. במצב כזה נמצא שהרווחיות תרד מעט והשוק יתאזן. אני בטוח שחברות הכרייה, שנהגו בצורה אחראית מאד בעבר, ימשיכו לנהוג כך גם בהווה ובעתיד ולא יציפו את השוק בגלם, הצפה שתגרום לנפילת מחירים. לסיכום אפשר לומר שכולם ערים ומוטרדים מההתנהלות של המחירים בשוק הגלם ובסופו של דבר אני מאמין בוויסות נכון של השוק.

תחילת 2010 מסמלת תקווה שמהולה בהרבה זהירות. המשבר הכלכלי אמנם פגע בענף היהלומים בצורה קשה אבל צריך לזכור שבעולם עדיין קונים יהלומים. בארה"ב, שהיא לב לבו של המשבר העולמי, עדיין מתחתנים ועדיין מתארסים. במקביל אנחנו עדיםלהתפתחותמאסיבית של שווקים חדשים כדוגמת הודו וסין - שווקים שצורכים יהלומים בכמויות הולכות וגדלות. היהלום הוא מוצר שאין שני לו גם מבחינת הערך הכלכלי שלו וגם מבחינת יכולתו לבטא אהבה ונצחיות. אנחנו עוסקים בענף נפלא ומוכרים מוצר נפלא – העתיד שלנו בכלל לא עומד בסימן שאלה. העתיד שלנו והשגשוג שלנו הם עובדה שבסופה אלף סימני קריאה ולכן אנחנו חייבים להיות אופטימיים.

אין ספק שהנתונים העדכניים מלמדים שהשוק הישראלי איבד באופן זמני פוזיציה - הבלגים וההודים מקבלים רוח גבית בתחום המימון וזה נותן להם יתרון מסוים עלינו. יחד עם זאת צריך לזכור שהשוק ההודי היה בשנה האחרונה הרבה יותר ספקולטיבי מהשוק הישראלי וחלק גדול מאד מהסחורות שנמכרו בעולם הגיעו לשם. בסופו של דבר כלי העבודה המרכזי של היהלומן הוא כסף ובתקופה הזו חייבת להיות כניסה של כסף חדש למערכת. הירידה ברמת החוב לבנקים הייתה טובה לתקופה הראשונה של המשבר אבל בחודשים הקרובים אנחנו חייבים לראות עליה של כחצי מיליארד דולר בהיקף האשראי על מנת להניע את התעשייה בצורה הטובה ביותר.

בהחלט כן. כולם מבינים שהכסף הוא כלי העבודה שלנו ובלעדיו לא נוכל להביא את תעשיית היהלומים הישראלית למקום בו היא צריכה להיות. הקנייה של יהלומי הגלם מבוססת על מנגנון מזומן ולעומת זאת מנגנון שיווק היהלומים המלוטשים מושתת על מתן אשראי ללקוחות. כדי לעלות את המדרגה בצורה שקולה אנחנו זקוקים לכסף הזה. הבנקים רוצים להגדיל את האשראי ואני מאמין שהם יתמכו בתעשייה ויעזרו, תוך שיקול דעת, להוביל אותה קדימה לעשור הבא.

הקניינים מגיעים למקומות בהם אפשר להרוויח כסף והם ימשיכו להגיע לישראל אם נדאג לכך שתהיה כאן אספקה שוטפת וראויה של סחורות – גם גלם וגם מלוטש. ישראל חייבת לשמור על עצמה כמרכז ייצור וסחר בינלאומי. קניין צריך לדעת שבישראל יש סחורות מגוונות – מכל המינים ומכל הסוגים. העולם אמנם השתנה והרבה מפעילות השיווק והמכירה מתבצעת באינטרנט ובטלפון אבל בענף היהלומים עדיין יש ערך למגע האישי ולבחינת הסחורה מקרוב. כדי שיבואו לכאן קניינים וכדי שנשמור על המעמד שלנו עלינו לשמור על מעמדנו כמרכז ייצור וכמרכז סחר בינלאומי.

בתחום הייצור צריכים להיות מעשיים ולהכיר במציאות - אנחנו לא יכולים להתחרות בייצור יהלומים קטנים מול הודו וסין בהן שכר העבודה הוא נמוך בצורה דרמטית משכר העבודה הנהוג אצלנו. יחד עם זאת אנחנו חייבים לשמור על ייצור של יהלומים בינוניים וגדולים בישראל – בתחום הזה עלות שכר העבודה בטלה בשישים אל מול החשיבות של הקרבה שלנו ליהלום ולמפעל הליטוש. אני מלטש את היהלומים שלי בעיקר במפעל בנתניה וברמת גן וזה מאפשר לי ולשותף שלי לבקר במלטשה כל יום ולעקוב אחרי העבודה. העובדה הזו מאפשרת לנו לקבל בזמן אמת החלטות משמעותיות ביותר דבר שהופך את החיסכון בשכר עבודה לחסר משמעות. הייצור בישראל של היהלומים הבינוניים והגדולים מאפשר לנו להיות בשליטה מוחלטת על מה שנעשה ונותנת לי יתרון גדול מבחינה עסקית. תעשיית היהלומים הישראלית התמחתה בעבר בליטוש של יהלומים גדולים והיום אנחנו משתדלים גם לייצר כאן אבנים של קראט, קראט וחצי ומעלה. התעשייה שלנו אנרגטית וגמישה ואני משוכנע שגם בתחום הייצור נמשיך להתאים את עצמנו לשינויים המתרחשים בשוק.

כחלק מהמגמה של חיזוק המרכז הישראלי נוקטת הבורסה במדיניות של קליטת חברות זרות בינלאומיות. אנחנו מסייעים לחברות האלה לפעול מכאן ורואים בכך יעד אסטרטגי ממעלה ראשונה. במקביל, מתוך ראייה ארוכת טווח, אנחנו מעודדים את הדור הצעיר ועושים כל מה שרק ניתן על מנת לטפח אותו ולהעניק לו כלים להצלחה. בשום מרכז אחר בעולם לא תראה כמות כזו גדולה של צעירים שמצטרפים לענף היהלומים. הרמה האנושית של העוסקים בענף בישראל היא מאד גבוהה וזה מעניק לנו יתרון. אני מאד אופטימי מבחינת העתיד של הענף הישראלי.

המסר המרכזי שלי לצעירים הוא – ללמוד, להצטיין, להאמין ולחלום. חלומות מטיבעם להתגשם. העולם שאנחנו חיים בו הוא גדול ורחב והוא מציע המון הזדמנויות. כשאנחנו הולכים לישון פה בלילה ברמת גן, באיזשהו מקום בעולם זורחת השמש ואנשים מתעוררים לבוקר חדש ולהזדמנויות חדשות. יש חיים מקבילים במקומות אחרים בעולם וכל מה שאנחנו צריכים ה להגיע לשם ולמכור להם את המוצר הנפלא שלנו – היהלום, שהוא ללא כל ספק אחד המוצרים הכי נחשקים בעולם. בסיכומו של דבר - מי שעבר את שנת 2009 יכול לעבור כל דבר. עכשיו רק צריך לאזור כוח, להביט קדימה לעבר העשור הבא ולפעול ביחד במלוא המרץ להצלחת הענף.