בפגישת שר התמ"ת בן אליעזר עם שר המדינה של הודו לנושאי סחר הוכרז על החלטת
ראש ממשלת הודו לקבל את הצעת ישראל לפתיחת משא ומתן לקראת הסכם אזור סחר חופשי בין
המדינות.
ההכרזה מגיעה בזכות ביקורו של בן אליעזר בהודו בחודש שעבר, ולאחר פעילות נמרצת
בשנים האחרונות של מינהל סחר חוץ בראשות בועז הירש.
"התחלת התהליכים לקראת הסכם סחר חופשי עם הודו מהווה פריצת דרך ביחסי הסחר בין
המדינות", כך אמר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר בפגישה
שקיים אתמול עם שר המדינה של הודו לנושאי סחר, סינדיה מאדהרווה. "הודו הינה אחת
משותפות הסחר המרכזיות של ישראל באסיה, והכרזה זו על התחלת משא ומתן לקראת הסכם סחר
חופשי עם כלכלה כה מרכזית כהודו משמעותה יצירת עוגן משמעותי במדיניות סחר החוץ של
ישראל באסיה.
השגת הסכם סחר חופשי בין ישראל והודו תהווה תשתית לסחר ההדדי בין המדינות
וצפויה להגדיל אותו משמעותית".
במהלך הפגישה הודיע השר ההודי לשר התמ"ת על החלטת ראש ממשלת הודו לקבל ההצעה
הישראלית ולפתוח במשא ומתן לקראת הסכם אזור סחר חופשי בין
המדינות.
מנהל מינהל לסחר חוץ, בועז הירש, מציין כי "הכרזה זו הינה הבשלה של מאמצים
רבים אשר נעשו על ידינו במשך תקופה ממושכת למול הצד ההודי ולאחרונה גם בעת ביקורו
של השר בן אליעזר בהודו בינואר השנה". לדבריו, מדינת ישראל הגישה עוד במאי 2007
בקשה רשמית למשרד הסחר ההודי להתחיל במו"מ על הסכם אזור סחר חופשי בין המדינות.
"מסקר היתכנות שערכו שתי המדינות נמצא כי התעשייה ההודית מעוניינת בהסכם כזה,
וכי עבור התעשייה הישראלית קיימים יתרונות ברורים במימוש פוטנציאל הסחר ושיתופי
הפעולה עבור שתי המדינות מכינונו של הסכם אזור סחר חופשי ביניהן".
הכניסה למשא ומתן לקראת הסכם סחר חופשי עם הודו מהווה קרש קפיצה נוסף ליצואנים
הישראלים אל מול השוק האסייתי בכלל, וההודי בפרט. במינהל סחר חוץ מצפים כי בוועדה
הכלכלית המעורבת בין ישראל והודו הצפויה להתקיים באמצע השנה, יגיעו להסכמות נוספות
עם הצד ההודי לקידום פעילותן של חברות ישראליות במדינה מרכזית זו.
משרד התמ"ת הכריז בשנים האחרונות על הודו כמדינת יעד לחיזוק יחסי
הסחר והשת"פ הטכנולוגי. מאז ננקטו בשיתוף עם מכון היצוא מספר צעדים משמעותיים
ליישום הכרזה זו. הבולטים שבהם היו השקת "תכנית שביט" בהודו לפני כשנה אשר מטרתה
לסייע ליצואנים לפתוח דלתות בשוק ההודי. בשנה האחרונה נעשו פעילויות רבות במסגרת
הפרויקט בתחומים תקשורת, תוכנה וביטחון המולדת. החודש יושק פרויקט נוסף במסגרת
תכנית שביט, פרויקטGro-Winבתחומי החקלאות והמים.
משרד התמ"ת מפעיל בהודו שתי נספחויות מסחריות בראשות הנספחים הכלכליים מוניר
אגבריה בניו-דלהי ואלעד גוז במומביי. לאחרונה הוחלט על פתיחתה של נספחות נוספת,
שלישית, בהודו. נציגויות אלו לצד כלי סיוע ממשלתיים נוספים מסייעים למספר הרב של
חברות ישראליות המבקשות לפעול בשוק ההודי.
בועז הירש הוסיף כי "בימים אלו מתקיים על ידינו מחקר היתכנות משותף להסכם
אזור סחר חופשי עם דרום קוריאה. אנו צופים שהשגת הסכמי סחר עם שתי המדינות תוביל
לפיתוח משמעותי של היצוא הישראלי לעבר המזרח, בהתאם למגמה הכללית בשוק
העולמי".
כלכלת הודו מדורגת במקום ה- 12 בעולם על פי גודל התמ"ג (אחרי קנדה ולפני
מקסיקו). תוך חמש שנים צפויה הודו לטפס למקום ה- 8 ולעקוף את קנדה, ברזיל, ספרד
ורוסיה עם תוצר מוערך בכ- 2.1 טריליון דולר.
בשנת 2008 נרשמה במשק ההודי צמיחה כלכלית של כ- 6.1%, זאת בהמשך לצמיחה שנתית
של כ- 9.3% בשלוש השנים שלפני. בשנת 2009 קצב הצמיחה עמד על כ- 6.5%, והתמ"ג על כ-
1.28 טריליון דולר.
יחסי סחר עם ישראל: בשנת 2009 הסתכם הסחר בין המדינות כולל יהלומים ב- 3
מיליארד דולר, ירידה של כ- 25% לעומת שנה קודמת. היקף הסחר ללא יהלומים ירד ב-
14% והסתכם בכ- 1.77 מיליארד דולר. יצוא הסחורות להודו ירד ב- 2009 ב- 10% ל- 1.21
מיליארד דולר ויבוא הסחורות ירד ב- 26% ל- 558 מיליון דולר.
הענפים פוטנציאליים לסחר בין ישראל והודו הם: בטיחות ואבטחה, מחשבים וציוד
היקפי, אגרו-טכנולוגיה, ציוד רפואי וביוטק, ציוד טלקומוניקציה, איכות הסביבה, וענף
טיפול במים.
הודו הינה שותפת הסחר ה- 10 של ישראל.
