בראש תוכנית העבודה של נגידי כל העולם לשנים 2010 וגם 2011 ניצב גיבוש וביצוע
של "אסטרטגית יציאה" מהמדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה שהנהיגו בשנות המשבר.
אל תטעו: לא מדובר פה בצורך להתחיל עוד מחזור של העלאת ריבית, לאחר שהסתיים
עוד מחזור של הפחתת ריבית. מדובר במשהו גדול הרבה יותר: מעולם לא עשו שימוש מדינות
רבות כל כך בריבית נמוכה כל כך במשך פרק זמן ארוך כל כך. וזה עוד לפני שהזכרנו את
הכלים המוניטריים המיוחדים שהפעילו בנקים מרכזיים בכל העולם, ושמעולם לא נוסו בעבר.
למרות שמקורו של המשבר אינו בישראל ולמרות שמאפייני המשק הישראלי והמערכת
הפיננסית והבנקאית בו גרמו לכך שהפגיעה בישראל היתה מינורית בהשוואה לנזקים האדירים
שספגו מדינות אחרות, האיר סטנלי פישר את דרכם של רבים מהנגידים המרכזיים בעולם
כשנקט במספר מהלכים שאומצו שם לאחר שהונהגו בישראל.
כך, פישר היה הראשון להפחית את הריבית בישיבה שלא מן המנין ב-50 נקודות,
באוקטובר 2008, יומיים לפני שהיא הופחתה בשיעור דומה באופן מתוזמר ע"י חמישה בנקים
מרכזיים בעולם, והבנקים האמריקאי והאירופאי בראשם.
פישר גם היה הראשון שהתערב במסחר במט"ח במטרה למנוע התחזקות של המטבע המקומי.
הדבר נעשה במרץ 2008, ועד סופה של אותה שנה התערבו עוד 11 מדינות במסחר במט"ח,
ביניהן דנמרק ואוסטרליה, מתוך אותה מטרה – למנוע החרפת המיתון במדינותיהן עקב
התחזקות המטבע.
זכות ראשונים שמורה לפישר גם כשהמשבר כבר הראה סימני רגיעה. ישראל היתה
הראשונה להעלות את הריבית, ובינתיים הצטרפו אליה כבר מספר (מצומצם עדיין, של)
מדינות.
אבל, כאמור, הסיפור לא הולך להיגמר עכשיו בהעלאה מדודה של הריבית, וזהו. אותה
יצירתיות שהופעלה בעת הנסיונות להגביר את הנזילות בשווקים, תופעל גם בנסיון לייבש
אותה. החששות שזה לא יעבוד, שהתלוו לתהליך הגברת הנזילות בישראל ובעולם, ילוו גם את
תהליך ייבוש הנזילות.
מה הסיכוי שהבנקאים המרכזיים יצליחו לצמצם את הנזילות ללא שבדרך יתנפחו בועות
פיננסיות בכל העולם? כמו הסיכוי שאחמדיניג'אד יחגוג בכותל את בר המצווה לבנו, אם
אתם שואלים אותנו. עוד לא ברור אילו בועות בדיוק יתנפחו, מתי ובאיזה קצב (סין כבר
עובדת במרץ על בועת אשראי, הונג קונג בינתיים מתקדמת יפה עם בועת נדל"ן), אבל לחשוב
ששלוליות הענק הללו של הנזילות יתייבשו לפני שיטנפו את השטיח בבוץ, נראה לנו
בדיוני.
החשש הוא לא רק מאי הצלחה למנוע את התנפחות הבועות, אלא גם מהפעלה מהירה וחדה
מדי של הכלים באופן שתחזיר את המשק להאטה כלכלית. מכאן האתגר הגדול שבקביעת המינון
והתזמון של הכלים לייבוש הנזילות. לקצר את המיתון ולרדד אותו היה אתגר לא פשוט לכל
הנגידים, אבל מניעת המשבר הבא או החזרה למיתון, מאתגרת לא פחות ממנו. פישר לא יכול
לצאת באמצע הסרט.
אסטרטגיית היציאה של ישראל מהמדיניות המוניטרית המרחיבה והחזרה למדיניות
נורמלית, תהיה שלובה באסטרטגית היציאה של הזוג פישר מישראל וחזרתם למשפחה ולחברים
בארה"ב. זה ייקח זמן, זה לא יקרה בתוך שנה, אבל לפחות מבחינת המשק הישראלי
(ומבחינתה של רודה פישר) נקווה שגם לא תידרש לזה קדנציה מלאה של חמש שנים.
