במהלך הדיונים האחרונים לקביעת התאריך של האסיפה הכללית של אגודת היהלום
ותאריך ההצבעה בנושא ההצעה שאגודת היהלום תרכוש ביטוח חיצוני עבור חבריה תפסנו את
יו"ר האגודה ואת סגנו לשיחה שהתמקדה בהיסטוריה הרחוקה שבעטיה הוקמה האגודה
ובהיסטוריה הקרובה שבמהלכה התקבלה ההחלטה להביא את הנושא לאישור החברים.
יו"ר האגודה אילן סמואל מבקש לפתוח את הפגישה בינינו ולספר מעט על ההיסטוריה
של האגודה ועל התפקיד החשוב שהיא מילאה מאז הקמתה – "אגודת היהלום הוקמה בשנת 1961
כתוצאה מהמצב שנוצר במהלך שנות ה – 50. בשנים אלה, של ראשית המדינה, המרקם הסוציו
אקונומי של הבורסה היה כזה שבמסגרתו היו מעט מאד יהלומנים אמידים ואילו הרוב היו
שייכים לשכבה ממוצעת ומטה מבחינה כלכלית. באותן שנים היו מספר מקרים של יהלומנים
שהלכו לעולמם ולמשפחתם לא היה די כסף אפילו בשביל הקמת המצבה. במסגרת האחריות
ההדדית ומתוך גישה שהונחתה על ידי העיקרון המוסקיטרי של "אחד בשביל כולם וכולם
בשביל אחד" החליטו היהלומנים, בכל פעם שנפטר יהלומן שהיה חסר אמצעים, לאסוף קופה
משותפת על מנת לסייע לאלמנות שנזקקו לכך. כל יהלומן היה נותן לירה אחת לקופה ואת
הסכום שנאסף היו נותנים לאלמנה. המנגנון הזה לא היה ממוסד ובשנת 1961 היהלומנים
הציעו למסד את הרעיון של קופה משותפת לסיוע הדדי ולהקים אגודה שיתופית בהתאם
לחוק. בתחילת הדרך כל יהלומן שילם לירה אחת לקופת האגודה וברבות השנים התעריף כמובן
התעדכן וכך הוקמה האגודה השיתופית. נכון להיום נצברו בקופת האגודה כ – 75 מיליון ₪
והיא משלמת למוטבים של יהלומן שהולך לעולמו סכום של 254,000 ₪ כאשר סכום הפרמיה הוא
150 ₪ לחודש".
יו"ר אגודת היהלום - אילן סמואל
אגודת היהלום קרובה מאד ללבם של אילן סמואל ומיקי סרקרז ובמהלך השיחה בינינו
מספר לי סמואל בהתרגשות על מקרה שסיפר לו אביו בנוגע לפעילות האגודה– "זה היה בשנת
1976 ב – 20 במרץ. חבר של אבי שהיה חבר בורסה מבוגר גילה שהוא צריך לעבור ניתוח.
באותם ימים אבי הצליח להעביר החלטה לפיה יוכפל גובה הפיצוי שמשלמת האגודה למשפחות
הנפטרים מ – 40 אלף לירות ל – 80 אלף לירות וזאת החל מה – 1 לאפריל. כשהחבר סיפר
לאבי שהוא צריך לעבור ניתוח, אבי ניסה לשכנע אותו לדחות את מועד הניתוח לתאריך
שיהיה אחרי ה – 1 באפריל מכיוון שאם חלילה הוא ילך לעולמו, אלמנתו תוכל לקבל
פיצוי כפול של 80,000 לירות מקופת האגודה. אבי, שידע שלחברו אין משאבים כלכליים
גדולים מספר שהוא בכל זאת החליט בניגוד לעצתו ובחר לעשות את הניתוח ב – 26 במרץ.
לרוע המזל הוא לא התעורר מהניתוח הזה. בהלווייתו צעק אבי מעל הקבר הפתוח – "למה לא
חיכית עוד שבוע כמו שביקשתי ממך? זה סיפור אמיתי שמדגים את החשיבות של אגודת היהלום
ואת התאוצה שהיא תפסה במהלך השנים".
בהתייחס לתוכנית המתגבשת לרכוש ביטוח עבור חברי האגודה בחברת ביטוח חיצונית
ובכך לוודא שכלל החברים יהיו מבוטחים בכל זמן נתון אומר אילן סמואל - "במשך 49
שנה אגודת היהלום עבדה בצורה נפלאה, השקיעה את הכספים שלה בצורה טובה. צריך לזכור
שלאגודה אין כמעט הוצאות מכיוון שהבורסה תומכת בה בכל מה שנוגע לפקידות וכמעט כל מי
שפועל במסגרתה עושה זאת בהתנדבות". סמואל נאחז בהיסטוריה ומזכיר כי זו לא הפעם
הראשונה שמבקשים לבצע מהלך דומה – "לפני כאחת עשרה שנה בשנת 1999 הוקמה ועדה מטעם
הבורסה, שבחנה מבחינה אקטוארית את העתיד של אגודת "היהלום" והמסקנות שלה היו
שמקסימום תוך עשר שנים האגודה תהיה במצב של פשיטת רגל. צריך לזכור שבאותה תקופה
התשלום החודשי לאגודה היה גבוה יותר ועמד על סך של 214 ₪ והיו פחות חברים - כ –
2,500 חברים. למרות התחזיות השחורות, עשר שנים אחרי, המציאות מלמדת שנכון ל – 1
לינואר 2010 צברה האגודה הון של כ – 75 מיליון ₪ לעומת הון של כ – 50 מיליון ₪
בשנת 1999. יחד עם זאת צריך לזכור נתון נוסף שבמקביל נוספו גם כ – 500 חברים לאגודה
שמשלמים דמי חבר וזכאים לפיצוי".
מיקי סרקרז (יושב) בעת מילוי תפקידו בוועדת בחירות
סמואל וסרקרז מודעים בהחלט למורכבות של פעילות האגודה וזאת בעיקר לנוכח העובדה
שבמשרד האוצר ובמשרדו של המפקח לא כל כך אוהבים (וזאת בלשון המעטה) את האגודות
השיתופיות ולמעשה סגרו עד כה את כולן מלבד את זו של אגודת היהלום. "אנחנו מודעים
לאיום המתמיד ולעננה שמרחפת עלינו מצד המפקח על הביטוח במשרד האוצר. למעשה מכל
האגודות השיתופיות אנחנו נותרנו האגודה השיתופית האחרונה. היו לא מעט אגודת
שיתופיות וכולן נסגרו. אבל, למרות העמדה העקרונית הזו צריך לזכור שבפועל במהלך עשר
השנים האחרונות לא היה בישראל שר אוצר אחד שהסכים לחתום על התקנה של הפיקוח על
הביטוח ולהוציא את האגודות השיתופיות מחוץ לחוק".
בנוסף מציינים סמואל וסרקרז, כי גם החלטה חד צדדית של האוצר היא לא בבחינת סוף
פסוק ואומרים – "גם אם תהיה החלטה חד צדדית של האוצר אנחנו נוכל להלחם נגדה. הכנו
אפילו תוכנית שלמה של היערכות משפטית לדיון בבג"ץ". בנוסף מעלים היו"ר וסגנו אפשרות
נוספת לפיה "במקרה של איום ממשי של סגירה מהאוצר קיימת אפשרות שאנחנו נהפוך בעצמנו
לחברת ביטוח עצמאית עם הכספים העומדים לרשותנו ונגן על עצמנו בעזרת ביטוח משני אותו
נרכוש בחברת ביטוח חיצונית".
אילן סמואל ומיקי סרקרז גם לא טומנים את הראש בחול בכל מה שנוגע לסכנה המרחפת
מעל האגודה במקרה של קטסטרופה שבמסגרתה ילכו לעולמם (חלילה) חברים רבים. לדבריהם
במקרה כזה הפתרון הקיים הוא שמשפחות השארים יקבלו פיצוי מופחת וזאת בהתאם לתקנון
האגודה. לצורך הדוגמא הם מסבירים "אם, למשל, היום ילכו לעולמם, חלילה, בו זמנית 400
חברים תוכל האגודה לשלם למשפחות השארים פיצוי בגובה של 87,500 ₪ במקום 254,000 ₪
שכן לפי התקנון ניתן להשתמש לצורך פיצוי אך ורק במחצית מסך הכסף שנמצא בקופת
האגודה. נכון להיום אנחנו יכולים להשתמש אך ורק בסך כולל של 37 מיליון ₪ (מחצית מ –
75 מיליון ₪ שבקופה) וכך יוצא שבמקרה של פטירה של 400 חברי אגודה הפיצוי יעמוד
על 92,500 ₪ בלבד. בהקשר הזה אין ספק שיש יתרון ברור להוצאת האחריות לחברת ביטוח
חיצונית שכן היא מחויבת לשלם פיצוי קבוע של 254,000 ₪ בכל מקרה, גם אם מדובר במאות
מקרים בו זמנית חלילה. למרות האמור לעיל, יש בידינו הבטחה בעל פה, לפיה בעבור סכום
קטן באופן יחסי נוכל לקבל הגנה גם מפני קטסטרופה מחברת ביטוח".
בנוגע למהלכים שהובילו להחלטה להביא את ההצעה לאישור החברים מספר אילן סמואל
כי "נשיא הבורסה אבי פז פנה אלי לפני כשלוש שנים, בתקופה בה כיהנתי גם כחבר הנהלת
הבורסה וביקש ממני להיות חבר בוועדת הפנסיה וזאת על מנת לבחון את הנושא של הסדרת
התוכנית הכוללת של הפנסיה עבור חברי הבורסה אותה הוא יזם. במסגרת התוכנית דובר גם
על אפשרויות לכך שאגודת היהלום תרכוש ביטוח מחברת ביטוח חיצונית ובאותה תקופה
נערכו פגישות עם חברות הביטוח השונות. במסגרת זו פנינו לחמשת חברות הביטוח המובילות
במשק וביניהן גם לחברת הראל. אני חייב לומר שכל החברות מאד התלהבו לעשות תוכנית
פנסיה לחברי הבורסה ומאד התלהבו לעשות תוכנית חיסכון פנסיוני – זה אפיק רווחי
ביותר. באופן מפתיע הן דווקא לא התלהבו לקחת על עצמן את האחריות הביטוחית של אגודת
היהלום כי לטענתן העסקה היא גבולית ומסוכנת מבחינה אקטוארית. בהתחלה חברות הביטוח
לא רצו לקחת את אגודת היהלום אבל במסגרת המשא ומתן הצבנו בפניהן תנאי לפיו מדובר
בעסקת חבילה. אני חייב לציין, שהחברה היחידה שהסכימה להתייחס לנושא כאל חלק מעסקת
חבילה הייתה חברת הראל וכל החברות האחרות נתנו בזמנו תנאים נחותים יותר אם
בכלל".
לסיכום, רגע לפני שהחברים מקבלים החלטה, אומרים סמואל וסרקרז – "אנחנו היינו
שמחים אם האגודה תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית גם עוד 20 שנה. הנושא יובא לאישור
חברי הבורסה ואנחנו בטוחים שהם יקבלו את החלטה הטובה והנכונה ביותר מתוך הבנה
והפנמה של כל הפרמטרים והמורכבויות שכרוכות בנושא. אגודת היהלום היא אגודה נפלאה
שמנוהלת למופת כאשר כל חברי הוועד, במשך כל שנות הפעילות, תורמים מכישרונם, מזמנם
ואפילו מכיסם לרווחת החברים. אנחנו משוכנעים שהציבור יגיע למסקנה הטובה והנכונה
ביותר ומה שיחליטו – בעזרת השם יהיה טוב".
