לאחר שנה מלאה באתגרים נפרד בועז הירש, יו"ר תהליך קימברלי בשנת 2010, מהתהליך וזכה למחמאות רבות בישיבה המסכמת שנערכה באו"ם. האו"ם אימץ את כל הצעות ההחלטה של ישראל בנושא המאבק הגלובאלי בסחר ביהלומי מריבה.
בסיום תהליך ממושך של משא ומתן מורכב, שהובילה משלחת ישראל לאו"ם, אימצה העצרת הכללית של האו"ם פה אחד החלטה בנושא המאבק הגלובלי ביהלומי הדמים. מספר יוצא דופן של מדינות חתמו על הצעת ההחלטה של ישראל ובהן ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, יפן, ניו זילנד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהינה היו"ר הבא של תהליך קימברלי.
אימוץ ההחלטה מבטא את המחויבות הבינלאומית למניעת שימוש בכספים המגיעים מסחר ביהלומי גלם למימון סכסוכים מזויינים ופגיעה בזכויות אדם.
ההחלטה הינה תוצאה של שיתוף פעולה בין משרד התמ"ת, שניהל בשנה האחרונה את תהליך קימברלי לבין משרד החוץ ומשלחת ישראל לאו"ם, אשר התרכז בשבועות האחרונים למינוף היורו"ת הישראלית בבניית ההסכמה הבינלאומית להעברת ההחלטה.
זוהי החלטה נוספת אותה מקדמת ישראל בשנים אחרונות במסגרת מאמציה להשתלב בסדר היום העולמי ולתרום מיכולותיה וממקצועיותה לפיתוח ולקידום תהליכים בינ"ל מרכזיים. קדמו לה החלטות ישראליות בנושא זיכרון השואה וטכנולוגיות חקלאיות לפיתוח.
יו"ר תהליך קימברלי היוצא בועז הירש בנאום המסכם במועצת האו"ם (צילום - שחר עזרן)
בועז הירש, יו"ר תהליך קימברלי וסמנכ"ל סחר חוץ בתמ"ת: "זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שאותו הובילה ישראל. זו הייתה עבורי זכות גדולה להוביל את תהליך קימברלי כיו"ר מטעם מדינת ישראל.
המטרות שהצבנו בתחילת תפקידנו כיו"ר בתחילת השנה הושגו במלואם, אולם למרות שלא הושג קונסנזוס פעלנו למניעת ייצוא יהלומי גלם מזימבבואה כדי לשמור על אמינות התהליך. אני מקווה כי היו"ר הבא, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ימשיך את מאמצינו למציאת פתרון לטווח הארוך".
מירון ראובן, שגריר ישראל לאו"ם: "מדובר בהישג מרשים של מדינת ישראל, שכידוע נאבקת באופן יומיומי בזירת האו"ם המורכבת. הצלחנו להביא לתמיכה גורפת בהחלטה שהובילה ישראל על יהלומי הדמים ולאימוצה. שמנו לנו למטרה להשתלב בפעילות המקצועית של האו"ם ובכוונתנו להמשיך וליזום החלטות, שיציגו את פעילות ישראל מעבר לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
במסגרת ההחלטה יש סעיף המבטא את ההערכה הבינלאומית של המדינות החברות לתרומתה המשמעותית של ישראל בתפקידה כיו"ר ובעיקר לאור מאמציה לקידום המאבק מול יהלומי הדמים בזימבבואה.
להלן שלושת ההחלטות שיזמה ישראל ושכולן אומצו על ידי האו"ם:
1. שת"פ משמעותי עם ארגון המכס העולמי בתחום לשיפור אמצעי האכיפה במלחמה בסחר יהלומי קונפליקט. מהלך זה מהווה גם בסיס עתידי לשת"פ עם קרן המטבע העולמית ואינטרפול.
2. הקמת תת קבוצת עבודה, שישראל תעמוד בראשה, לפתרון בעיות בגינן לא מתאפשר שחרור משלוחי יהלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
3. הקמת מערך אדמיניסטרטיבי, שתפקידו לתת תמיכה ליו"ר המכהן ולשמש כדובר התהליך.
לבין משרד החוץ ומשלחת ישראל לאו"ם.
ב-2009 פיקח תהליך קימברלי על 317 מיליון קראט יהלומים, בשווי של 25 מיליארד דולר והונפקו למעלה מ-40 אלף תעודות ייצוא
לצפייה בדיון המלא שהתקיים באו"ם
לחץ כאן.
