נשיא בורסת היהלומים ונשיא הפדרציה העולמית אבי פז מסכם את שנת 2010. על הפרק – מחירי הגלם, המלוטש, רמת האשראי של הענף, תהליך קימברלי וגם פרטים ראשונים בנושא גיבוש תאגיד ישראלי לרכישת גלם.
חודש וחצי לאחר סיום שנת 2010, איך אתה מסכם את השנה שהייתה?
שנת 2010 החלה במצב רוח קשה עבור היהלומנים - מחירי יהלומי הגלם היו נמוכים והיה גם מחסור בחומר גלם. המשבר הכלכלי העולמי פגע בצריכת מוצרי היוקרה בצורה קשה מאד וכשנכנסנו לשנת 2010 הייתה אי וודאות בלתי רגילה לגבי השווקים שלנו, גם בארה"ב וגם באסיה ובאירופה. התחלנו את השנה בחששות כבדים מאד בכל מה שנוגע להשלכות ארוכות הטווח של המשבר הכלכלי העולמי על מכירות היהלומים וגם בכל מה שנוגע לקצב ההתאוששות.
ככל שהחודשים חלפו מאז תחילת שנת 2010 נחזתה בבירור מגמה חיובית של התאוששות.
כן. לשמחתנו במהלך השנה התברר שקצב ההתאוששות בשווקים הוא בהחלט משביע רצון. התפתחה מגמה חיובית מאד ככל שהחודשים נקפו. הודו הפכה להיות שוק צריכת יהלומים חשוב מאד ובמקביל ראינו גם צמיחה של שווקי צריכה חשובים נוספים באסיה ולא רק סין אלא גם בסינגפור, בטאיוואן, ווייטנאם ובמדינות נוספות. במכירות סוף השנה ראינו לשמחתנו שגם השוק האמריקאי לא אכזב ונרכשו בו כמויות יפות של יהלומים. בשתי מילים אפשר לסכם את שנת 2010 כשנת התאוששות אחרי המשבר הקשה ביותר שפקד את הכלכלה העולמית מאז משבר שנות ה - 30.
נשיא בורסת היהלומים ונשיא הפדרציה העולמית - אבי פז
מה להערכתך הביא להתאוששות בענף לאחר המכה הקשה של המשבר הכלכלי?
אמנם היו מאז תחילת המשבר ניסיונות להחזיר את הצרכנים למגרש ולעודד אותם לרכוש יהלומים (כדוגמת קמפיין – FEWER BETTER THINGS של דה בירס) אבל בסופו של דבר אני חושב שהאפקטיביות של הניסיונות הללו הייתה מוגבלת ושהתאוששות היא בסופו של דבר בעיקר תוצאה ישירה של מגמת השיפור הכללית בכלכלה העולמית ובביטחון הצרכנים בעולם. לשמחתנו אנו למדים שהצרכנים נותנים אמון ביהלומים והם היו ונותרו מוצר נחשק ביותר, יחד עם זאת אנחנו לא חיים בווקום ובאופן טבעי בתקופה של משבר כלכלי דוגמת זה שחווינו במשבר הכלכלי העולמי האחרון, הצרכנים פשוט קונים פחות. בראש וראשונה ההצטמצמות הזו באה לידי ביטוי בכל מה שנוגע לרכישת מוצרי יוקרה, נחשקים ככל שיהיו. המציאות מלמדת שברגע שהמצב הכלכלי אפשר לצרכנים לשוב ולקנות הם עשו זאת ללא היסוס והביעו אמון בלתי רגיל ביהלומים ובתכשיטי היהלומים.
השוק האמריקאי ספג מכה קשה כתוצאה מהמשבר, איך היית מסכם את שנת 2010 מבחינת השוק החשוב הזה?
מאז תחילת המשבר הכלכלי העולמי המכירות בשוק האמריקאי התבססו בעיקר על המלאי הקיים והקמעונאים כמעט ולא רכשו סחורות חדשות. יחד עם זאת ככל שהמגמה החיובית נמשכה, בסופו של דבר גם המלאים המקומיים הלכו ואזלו והקמעונאים שבו לקנות סחורות אצל היצרנים. העובדה הזו הניעה את גלגלי התעשייה וההתפתחות הזו הביאה בסופו של דבר להתאוששות הנאה שראינו במכירות סוף השנה בארה"ב. אני מעריך שהמגמה החיובית הזו תימשך גם בשנת 2011.
אם כך את ההתאוששות בשוק הצריכה אתה מייחס בעיקר לשני פרמטרים מרכזיים – הצמיחה של השווקים המתפתחים והמגמה החיובית בארה"ב.
בהחלט אלה הם שני הפרמטרים המשמעותיים ביותר בהתאוששות של שוק הצריכה אבל צריך לשים לב גם לשווקים נוספים כמו למשל במדינות מזרח אירופה שגם בהם נרשמה התפתחות חיובית.
מה בנוגע לנושא חומר הגלם?
לנושא יהלומי הגלם ולכמויות הגלם שהגיעו לשוק מאז תחילת המשבר היה תפקיד חשוב מאד במהלך שנת 2010. היצע הגלם הצטמצם מאד בעקבות התגובה האחראית של חברות הכרייה הגדולות להשלכות המשבר – ענקית הגלם הרוסית אלרוסה המשיכה, כפי שעשתה ב – 2009, למכור חלק מהגלם לגוחראן (גנזך הסחורות הממשלתי הרוסי). דה בירס וחברות גלם אחרות צמצמו את רמת התפוקה שלהן והתאימו אותה לרמות הביקוש. גם בקנדה ראינו במהלך שנת 2010 שכמויות חומר הגלם היו נמוכות יחסית. כל העובדות האלה יצרו מחסור אמתי של יהלומי גלם וכפועל יוצא מכך המחירים עלו ומשכו את כל הענף קדימה.
המחירים של יהלומי הגלם חזרו לרמת המחירים של תקופת טרום המשבר הכלכלי.
כן, אבל יש הבדל מהותי והוא, שהיום יש בשוק כמות הרבה יותר קטנה של גלם ממה שהייתה בתקופת טרום המשבר וחשוב מאד שמפיקות הגלם ישחררו לשוק כמויות גדולות יותר של גלם בתקופה הקרובה ובמחירים המתאימים למצב השוק. יחד עם זאת במצב בו הביקוש גדול מההיצע יש מגמה חיובית של המשך עליית המחירים וצריך לזכור שבסופו של דבר עליית המחירים הזו של הגלם משכה ותמשיך למשוך כלפי מעלה גם את מחירי המלוטש. חשוב להדגיש שבגזרה הזו של היהלומים המלוטשים עדיין לא הגענו לרמת המחירים של תקופת טרום המשבר אבל המגמה היא בהחלט חיובית. לסיכום, אני מאמין שהתעשייה נמצאת היום בנקודת זינוק טובה.
דובר רבות על כך שהעלייה במחירי הגלם עלולה ליצור בועה. מה עמדתך בנושא?
אני חושב שנכון להיום העלייה במחירי הגלם כפי שהיא באה לידי ביטוי בפועל משקפת את מה שקורה בענף ובשווקים. צריך לזכור שעליית מחירי הגלם גם מעלה את ערך המלאי ואת מחיר המלוטש. יחד עם זאת חשוב לשים לב ולהיזהר מהיווצרות של ספקולציות בתחום הזה –שוק ספקולטיבי הוא רעה לענף ולשמחתנו הרבה אנחנו ממש לא שם. להיפך, בראייה ארוכת טווח אני חושב שיש עדיין מרווח מספיק גדול לעליית מחירים נוספת גם במחירי הגלם.
איך ניתן לשפר את הפוזיציה של היהלומנים הישראלים בתחרות ההולכת וגוברת על גלם?
בורסת היהלומים, התאחדות התעשיינים ומכון היהלומים משתפים פעולה בחודשים האחרונים בגיבוש של יוזמה חדשה ליצירת מסגרת משותפת לרכישת גלם. אנחנו עובדים על גיבוש של מסגרת תאגיד לרכישת גלם – תאגיד שיאפשר ליהלומנים הישראלים לרכוש גלם ולהשתתף במכרזים כקבוצה עם גיבוי אשראי מכובד ביותר.
איך ישפיע תאגיד גלם שכזה על הפוזיציה של היהלומנים הישראלים בזירה הזו?
אני מאמין שיצירת תאגיד רכישת גלם שכזה היא טובה לענף ותהווה כלי משמעותי לחיזוק שלנו בזירת הגלם הבינלאומית. מוטי גנץ ואני פועלים בצורה אינטנסיבית מאד בהקשר הזה וכבר בשבועות הקרובים נקיים אסיפת הסברה משותפת בבורסה ובמהלכה נציג את העקרונות שגובשו להקמת התאגיד והתועלת שיכולה לצמוח בזכותו.
מה בנוגע לאשראי הבנקאי של הענף?
החוב שלנו לבנקים ירד בצורה חזקה מאד. היצוא הישראלי בשנת 2010 התחזק מאד בהשוואה לשנת 2009 ולמרות שעדיין לא הגיע לרמת השיא של תקופת טרום המשבר היצוא הגיעה לרמות מכובדות ביותר. את הזינוק ביצוא עשו היהלומנים עם רמת אשראי שהיא נמוכה בכ – 40% מהרמה שהייתה בתקופת טרום המשבר. בדולרים - היהלומנים הישראלים ירדו מאשראי של 2.5 מיליארד דולר לרמה של 1.6 מיליארד דולר כיום ובכל זאת הצליחו לחזק מאד את היצוא ואת המסחר. כלכלנים יגידו לך שהנתון הזה הוא מדהים ושהוא מלמד על החוסן והיציבות של הענף ושל העוסקים בו.
ובכל זאת אמרת בעבר שרמת האשראי של הענף חייבת לגדול בחזרה לפחות לרמה של 2 מיליארד דולר.
בהחלט. על מנת להגדיל את חלקנו בעוגת המסחר הבינלאומית ועל מנת שנוכל להתמודד מול המתחרים שלנו בעולם אנחנו חייבים להגדיל את רמת האשראי בצורה ניכרת. רמת האשראי הקיימת היום בענף תקשה עלינו מאד להמשיך במגמת הצמיחה.
מה צריך לקרות כדי שרמת האשראי אכן תגדל?
הבנקים חייבים למתן את הדרישות שלהם מהיהלומנים בעיקר בכל מה שנוגע לביטחונות שהם דורשים. היהלומנים הישראלים הוכיחו את החוסן שלהם ואת היציבות של הענף. גם בתקופה הקשה שעברנו הראו לבנקים שיש להם על מי לסמוך. הבנקים מצדם חייבים להתחשב בכך ולהתאים את הדרישות שלהם לענף. אין לי ספק שהם יצאו נשכרים מכך. אנחנו מתחילים עכשיו בסבב נוסף של שיחות עם מנכ"לי הבנקים בשיתוף פעולה עם ההתאחדות, כפי שאנחנו עושים לאורך כל הדרך. המטרה שלנו היא להביא לכך שהבנקים יתאימו את הדרישות שלהם להתפתחויות ויאפשרו לנו להתפתח ולהתרחב בהתאם למה שקורה בשוק.
ברמה הגלובאלית, מה ההערכה שלך לגבי שנת 2011?
כל האינדיקטורים מצביעים על כך ששנת 2011 תהיה שנה טובה עבור הענף והתחזית היא שהכותרת של השנה הזו תהיה חזרה ל – Business as usual (עסקים כרגיל). במחצית השנה הקרובה צפויות לנו שלוש תערוכות חשובות ביותר – תערוכת הונג קונג (4-8 במרץ), תערוכת באזל (24-31 מרץ) ותערוכת ווגאס (31.5-2.6). אני מקווה ומאמין שבתערוכות האלה תימשך מגמת ההתאוששות של הענף.
אתה נשמע אופטימי, מה בכל זאת מדאיג אותך בשנת 2011?
האמת היא שהחשש הגדול ביותר שלי הוא מהתפתחות של משבר כלכלי נוסף שלא קשור לענף היהלומים אבל שתהיינה לו באופן טבעי השלכות גם עלינו. אנחנו שומעים כל הזמן על קשיים במדינות אלה ואחרות ואני מקווה מאד שהסתבכות של מדינה זו או אחרת לא תגרום למערבולת כלכלית נוספת בעולם. בכל מקרה, כפי שלמדנו על בשרנו בשנתיים האחרונות, תסריטים מסוג זה הם לא בלתי הגיוניים וגם אין לנו שליטה עליהם. הדבר החשוב ביותר בהקשר הזה הוא שענף היהלומים היום הרבה יותר בריא ומוכן ממה שהוא היה בשנת 2008. ענף היהלומים של שנת 2011 עבר שינוי דרסטי והשינוי הזה הוא טוב ובריא. לסיכום תמונת העתיד נראית מצוין אבל, כפי שציינתי קודם לכן, אנחנו לא חיים בבועת וואקום של יהלומים ולכן חייבים להיות כל הזמן ערניים וזהירים לגבי מה שקורה מסביבנו.
אתה מדבר על כך שהענף עבר שינוי דרסטי בעקבות לקחי השנתיים האחרונות, במה זה בא לידי ביטוי?
בכל צורת ההתנהלות של היהלומנים. רמת החוב ירדה, רמת המלאים גם היא הצטמצמה. היום היהלומנים נותנים הרבה פחות סחורות בקונסיגנציה וההתנהלות העסקית היא הרבה יותר זהירה. השווקים שלנו הרבה יותר מפוזרים ומגוונים ממה שהיה בעבר ואנחנו פחות תלויים בתנודות שמתרחשות במדינה זו או אחרת. אם יש משהו טוב שקרה לנו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי זה השינויים האלה שהטמענו בעקבות לקחי המשבר. עשינו שינויים מרחיקי לכת ועכשיו, בשנים הקרובות, אנחנו חייבים לא לשכוח את הלקחים שלמדנו וששילמנו עליהם מחיר כבד.
מהם להערכתך השווקים החשובים שצריך לשים עליהם את הדגש בשנים הקרובות?
ארצות הברית כמובן תמשיך להיות שוק צריכה מרכזי ולצידה השווקים בסין, באסיה ובהודו ימשיכו להתפתח במקביל להתפתחות הכלכלה במדינות אלה ולהתרחבות מעמד הביניים. יש לי ציפיות גדולות גם מהשווקים של מדינות דרום אמריקה ובראשן ברזיל. בשנת 2010 ראינו התקדמות כלכלית אדירה בכלכלת ברזיל ואני צופה ומקווה שההתפתחות הזו תבוא לידי ביטוי גם בכל מה שנוגע לצריכת יהלומים. ברזיל יכולה בהחלט להיות שוק בלתי רגיל לצריכת יהלומים ותכשיטי יהלומים ואני מאמין שיש שם פוטנציאל גדול.
במהלך השנים האחרונות עודדת רבות את החדירה לשווקים חדשים ובתוליים. אתה ממליץ להמשיך בכיוון הזה גם ב – 2011?
בהחלט, העובדה שהיהלומנים הישראלים יצאו לשווקים חדשים היא חשובה ביותר ברמה האסטרטגית גם בטווח המידי וגם בטווחי הזמן הבינוניים והארוכים אבל יחד עם זאת כשמדברים על פיזור שווקים חייבים לזכור שיש חשיבות לא רק לכניסה לשווקים חדשים אלא גם לשמירה על השווקים הקיימים. הנטייה היא לרוץ למדינות בהן רמת הרווח היא הגבוהה ביותר. זה כמובן טבעי אבל בראייה ארוכת טווח אסור לנו לאבד פוזיציות בשווקים הקיימים גם אם הם מעט נחלשים. ראה מה קרה ביפן – בשנים האחרונות יפן נחלשה ולא מעט יהלומנים בחרו לעזוב את השוק הזה. אלה שהיו נאמנים והשאירו גרעין של פעילות ביפן ייהנו מאד מהצמיחה המחודשת של הכלכלה היפנית כשהיא תגיע וזה רק עניין של זמן. למי שעזב את השוק היפני בשנים הרזות יהיה קשה מאד לחזור לשם.
מהי לדעתך תהיה מילת המפתח בשנת 2011.
אם אני צריך לבחור מילה אחת הייתי בוחר ב– "זהירות"! אנחנו חייבים להמשיך להיות זהירים בהתנהלות העסקית שלנו. אני מקווה שהזיכרון שלנו לא יאכזב אותנו ושלא נשכח את הלקחים שלמדנו בשנתיים האחרונות.
לסיום, תהליך קימברלי עבר שנה לא קלה בשנת 2010, מה צפוי לנו להערכתך בשנת 2011 בזירה הזו?
יש להניח ששנת 2011 תהיה עבור תהליך קימברלי שנה רצופה בהרבה אתגרים כפי שהייתה גם שנת 2010. הבשורה הטובה היא ששנת 2010 לימדה אותנו שתהליך קימברלי הוא תהליך חזק ושיש לו שיניים ויכולת אכיפה. בנוגע לסוגיות שנמצאות על הפרק מבחינת תהליך קימברלי אני מעריך שיימצא פתרון לסוגיית הייצוא מזימבבווה. זימבבווה היא מדינה חשובה מאד בכל מה שנוגע לענף היהלומים ולהתפתחותו. בנוסף לזימבבווה נצטרך לשים לב גם להתפתחויות שמתרחשות במדינות מפיקות גלם אחרות כמו חוף השנהב וליבריה.
אבי פז, תודה רבה.
