בורסת היהלומים מורגלת כבר באירוח של אח"מים רמי דרג מקומיים וזרים – ראשי ממשלות, נשיאים, שרים, ח"כים ושגרירים אבל התכנסות של לא פחות מ – 12 שגרירים ונציגים של מדינות זרות באירוע אחד הוא לא אירוע שבשגרה. ראשי הענף, שארגנו את האירוע ידעו שהרעיון לקיים כנס הברה בנושא תהליך קימברלי ימשוך תשומת לב רבה, אבל גם הם אולי הופתעו מהעניין הבינלאומי הרב שהכנס הזה עורר.
בכל מקרה, ביום חמישי אחר הצהריים, הגיעו בזה אחר זה נציגים של ארה"ב, האיחוד האירופי, דרום אפריקה, בלגיה, קנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניגריה, גאנה, אתיופיה, קמרון וקונגו ברזוויל ללשכת נשיא הבורסה שנראתה כמו חדר התייעצות של האו"ם.
בכירי ענף היהלומים הישראלי מארחים את השגרירים הזרים בלשכת נשיא הבורסה
את הכנס, שאורגן בשיתוף פעולה על ידי הבורסה, ההתאחדות והמכון פתח נשיא הבורסה אבי פז, שכנשיא הפדרציה העולמית עמד מאחורי היוזמה לקיים כנסים מסוג זה בכל בורסות היהלומים בעולם. פז הנחה את כל נשיאי הבורסות בעולם לקיים כנסי הסברה דומים וזאת במטרה לרענן את הידע של היהלומנים בכל מה שנוגע לתהליך קימברלי ולהעניק להם "מידע שיעזור להם בניהול עסקיהם בצורה הטובה ביותר וכמובן גם יעזור להם להימנע מטעויות מיותרות" כדברי הנשיא.
בפתיחת הכנס בירך נשיא הבורסה את האח"מים שהשתתפו בכנס ואמר – " העובדה שהנציגים והשגרירים של כל כך הרבה מדינות נמצאים כאן היום ממחישה את החשיבות של הכנס הזה, של תהליך קימברלי ואת המקום המרכזי שהוא תופס בכל מה שנוגע ליחסי המסחר ביהלומים בעולם".
אבי פז הדגיש כי " תהליך קימברלי הוא אחת מאבני היסוד החשובות ביותר בכל מה שנוגע לשמירה על טוהר המידות של הענף ושל העוסקים בו ויש לו גם חשיבות רבה בכל מה שנוגע לחיזוק אמון הצרכנים".
שולחן הנשיאות בכנס מימין לשמאל - אברהם (בומי) טראוב, אלי אייזאקוב, מוטי גנץ,
אבי פז, שמואל מרדכי ושמוליק שניצר
את דבריו סיכם נשיא הבורסה באמירה חד משמעית בנוגע לתפקידם של היהלומנים במסגרת התהליך ואמר – "עלינו היהלומנים מוטלת החובה להיות מעודכנים ולפעול בהתאם להנחיות המשתנות. בסופו של דבר האחריות מוטלת לפתחנו וכמו שכולנו יודעים – אי ידיעת החוק אינה פותרת מהעונש". אנחנו חייבים כל הזמן לדעת עם איזה מדינות מותר לסחור ועם איזה מדינות אסור. אנחנו חייבים להיות מעודכנים ולדעת מהם הקריטריונים של המסחר ומהם התהליכים הבירוקרטיים שמלווים אותו. זו האחריות שלנו ועלינו למלא אותה בצורה הטובה ביותר!".
נשיא התאחדות תעשייני היהלומים ויו"ר מכון היהלומים מוטי גנץ בירך אף הוא את הנוכחים ובדבריו הדגיש את התפקיד החשוב שיש למדינת ישראל בתהליך קימברלי מאז הקמתו – "מדינת ישראל הייתה בין המדינות שלקחו את היוזמה ועזרו לארגן את התהליך מא' ועד ת'. נטלנו על עצמנו את היוזמה הזו מכיוון שחשוב היה לנו שהבירוקרטיה תהיה פשוטה ותתאים לענף ושהרגולטורים בכל העולם לא יכבידו על המסחר שלא לצורך."
מוטי גנץ הקדיש פרק נכבד מדבריו למה שהתרחש בשנת 2010 במהלכה כיהנה ישראל כיו"ר תהליך קימברלי ואמר – "בשנת 2010 יצרנו סטנדרטים חדשים וגבוהים בכל מה שנוגע לניהול התהליך, סטנדרטים שלמדינות אחרות יהיה קשה להגיע אליהם. אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו כל אתגר לווחת היהלומנים ולרווחת הצרכנים שלנו".
השגרירים מאזינים בכנס
שגריר קמרון בישראל הודה למארחים בשם כל השגרירים שנכחו באירוע ואמר "אני מודה לבורסת היהלומים ולמוסדות הענף השונים על הכינוס החשוב הזה. זו הזדמנות חשובה עבורנו ללמוד ולהכיר מקרוב את הענף ואת התהליך ואני מאמין שיש חשיבות רבה לכך שכל המדינות המעורבות בסחר ביהלומי גלם יהיו מודעות לסטנדרטים הגבוהים של הענף".
המפקח על היהלומים שמואל מרדכי העומד בראש המערכת שתפקידה לאכוף את ההנחיות של תהליך קימברלי וליישם את הרגולציה בישראל בירך אף הוא את ראשי הענף ואת נציגי המדינות הזרות שבאו להשתתף בכנס ואמר – "אני שמח על כך שמוסדות הענף מצאו לנכון לקיים את הכנס הזה. חשוב מאד שהיהלומנים יהיו מודעים לכל ההנחיות של התהליך ויפעלו בהתאם". את דבריו סיים המפקח בתקיפות ואמר – "על יבוא גלם ללא תעודות קימברלי לא נסלח ונפעל בעוצמה ובתקיפות כנגד כל מי שיפר את הכללים". בהקשר זה החמיאו כל המשתתפים בכנס להנהלת הבורסה שבמקרים הרלוונטיים הוכיחה בעבר כי היא פועלת בתקיפות כנגד מי שפועל בניגוד להנחיות.
בחלקו המקצועי של הכנס הציגו יאיר כהן, מנכ"ל בורסת היהלומים ועודי שינטל מנכ"ל התאחדות תעשייני היהלומים מצגת נרחבת בנוגע לתהליך שכללה בין השאר סקירה היסטורית, הסבר מפורט על אופן פעילות התהליך, פירוט הכללים המחייבים של הפדרציה העולמית ושל IDMA כמו גם הצגה של המדינות השותפות לתהליך תוך שימת דגש על אלה שיש עליהן סנקציות מסוג זה או אחר (חוף השנהב, ונצואלה וזימבבווה).
לצפייה במצגת
לחץ כאן.
את הכנס סגרה הרצאתו של יו"ר מועצת היהלומים העולמית (WDC) אלי אייזאקוב שהעניק הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של התהליך מאז הקמתו ועד היום. אייזאקוב תיאר בדבריו את המהלכים שהביאו לכינון התהליך ואת המאמצים הרבים שעשתה התעשייה על מנת לשכנע את בית המחוקקים בארה"ב לאשר את החוק של - the clean diamond act.
אייזאקוב ציין אף הוא בדבריו את התפקיד החשוב של ישראל בגיבוש, כינון וניהול התהליך מאז הקמתו ועד היום ואמר בהקשר זה – "צריך לזכור שביהלומים ישראל היא המעצמה הגדולה ולא ארה"ב.
אלי אייזאקוב העניק למשתתפי הכנס גם סקירה בכל מה שנוגע למצב העדכני של התהליך והאתגרים העומדים בפניו ואמר – "הסוגיה המרכזית שנמצאת על הפרק היא סוגיית זימבבווה. היינו מאד קרובים להשגת הסכם והמרחק הוא לא גדול. בסופו של יום יש חשיבות רבה לכך שכל מדינה שמפיקה יהלומים תפעל בתוך מסגרת התהליך ואני מקווה ומאמין שבתקופה הקרובה יימצא פתרון לסוגיה זו".
כמו כן התייחס יו"ר מועצת היהלומים העולמית למצב הנוכחי בו טרם נבחרה מדינה שתכהן כסגנית יו"ר התהליך ובאופן אוטומטי תכהן כיו"ר התהליך בשנה הבאה ואמר – "אחת ההשלכות של הבעיה עם זימבבווה היא שאין לתהליך קימברלי כרגע סגן יו"ר. המועמדת היחידה לתפקיד הייתה ארה"ב אך מספר מדינות התנגדו למינוי ולכן הוא ירד מהפרק. אנחנו מנסים עכשיו להניע מהלך שיביא בכל זאת להסדרת הנושא מכיוון שהמצב הנוכחי הוא מאד לא בריא".
בסיכום דבריו הדגיש אלי אייזאקוב את הייחודיות של התהליך ואת הברית החזקה שמתקיימת במסגרתו בין ממשלות, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ותעשיית היהלומים העולמית.
