במהלך החופשה החלו לפנות אליי יהלומנים רבים בשאלות על מצבו של השוק: האם למכור? האם לקנות? האם לצבור מלאים או להיפטר מהם, ובקיצור – מה לעשות בתקופה הנראית בעיני רבים מאתנו כרגישה, משום שמתחילת השנה עד היום עלו מחירי הגלם בכחמישים אחוזים, ואילו מחירי המלוטש אינם מצליחים להדביק את העליות. העצבנות גברה במידת מה בשלושת השבועות האחרונים.
כדי להבין את המצב ולענות ברצינות ולעומק לשואלים, ברצוני לסקור מעט את מה שקרה באחרונה ולהסביר על מה אני מבסס את האופטימיות שלי ואת הביטחון הבלתי מעורער בעתיד. אתייחס לשלושה נושאים מרכזיים: גלם, מלוטש ומימון.
הגלם
לפני ימים אחדים השתתפתי בלונדון, ביחד עם מוטי גנץ, במפגש עם מנכ"ל דה בירס – פיליפ מילייה, ועם מנכ"לית ה-DTC – ורדה שיין, שהצהירו בביטחון רב, שאין שום סיבה ושום בסיס לתחושות העצבנות שמגלים יהלומנים במרכזים שונים בעולם. כדי לעגן את ביטחונם הודיעו, שה-DTC תשמור על יציבות במחירי הגלם ובכמויות האספקה עד סוף 2011. בשיחות שקיימתי עם ראשי מפיקות גלם קנדיות עלה, שגם הם ישמרו על יציבות במחירי הגלם, ומי שלא יהיה מעוניין לקחת את הגלם במחירים היציבים, יהיה רשאי להשאיר אותו על השולחן. הודעות אלה מבטיחות שחברות הכרייה חזקות ומשוכנעות בעצמתו ובחוסנו של ענף היהלומים העולמי.
אציין, שיהלומנים בכירים שהשתתפו במפגש התייחסו לטנדר קטן יחסית של BHP Billiton, בו נרשמה ירידה במחירי הגלם. לדבריהם, צעד זה, שלא היה אלא תיקון טכני בעקבות עליות מחירים בלתי הגיוניות בטנדרים הקודמים, נתפס בטעות בשוק כירידה אמיתית, ולא כך הוא. ייתכן, שמה שקרה בטנדר זה הוא פעמון אזהרה מצלצל באוזני חברות הכרייה, משום שהוא מהווה הוכחה לטענה החוזרת ונשנית שלנו, היהלומנים, כנגד ההתפשטות המוגזמת של תופעת מכירות הגלם בטנדרים. הטנדרים היו אמורים לגרום לגלם להיות נגיש לכל, ובמקום זאת הם גורמים לתנודתיות יתר במחירים ומרחיקים את הסחורה מהישג ידם של רבים. האירוע האחרון מבהיר, שהטנדרים עלולים להיות הרסניים ומזיקים גם לחברות המפיקות עצמן, שהשלו עצמן במחשבה שטנדר הוא דרך יעילה וקצרה למקסום רווחים.
מה שאנחנו חווים כרגע כירידה במחירי הגלם אינה אלא ירידה בפרמיות על הבוקסים מיד ראשונה. הפרמיות שהשוק מוכן לשלם ירדו במידה ניכרת לא רק בגלל בעיה במחירי הגלם אלא בעיקר בגלל גורמי נזילות, ועל כך אעמוד בהמשך. קודם לכן אתייחס למה שקורה בתחום המלוטש.
המלוטש
מאז ראשית 2011 עד היום חווינו ביקושים עולים ליהלומים מלוטשים בכל שוקי העולם. על פי דיווחים שונים, חלה צמיחה דו ספרתית במכירות לצרכן, לא רק בסין או בהודו, אלא גם בארצות הברית, הידועה כשוק הנוהג לגלות התנגדות לעליות במחירי המלוטש. משיחות עם יהלומנים בעלי נציגויות במרכזי יהלומים עיקריים בעולם עולה, שהמכירות בחודש יוני היו החזקות והטובות ביותר בכל קנה מידה מזה שנים רבות, והמכירות בחודשים יולי וגם בחודש החופשה - אוגוסט, היו גבוהות במידה ניכרת בהשוואה לחודשים מקבילים בעשור האחרון. ולמרות זאת, נרשם בשלושת השבועות תיקון מחירים קטן, בסדר גודל של אחוזים אחדים, ברמה הסיטונאית (הסחר בין היהלומנים לבין עצמם, במעגל המסחרי בלבד). תיקון זה טבעי לחלוטין בשוק פתוח ושקוף המאזן את עצמו. לתיקון הפנימי אין שום נגיעה לרמת המחירים במישור הקמעונאי. כך למשל, ב-26.8 הודיעה קמעונאית תכשיטי היוקרה - Tiffany & Co. שתוצאות הרבעון השני של השנה ראויות לתיאורים נלהבים לפחות כמו אלה שניתנו לתוצאות הרבעון הראשון. אם ברבעון הראשון עלו המכירות ב-20% במכירות וההכנסות ב-39%, הרי שברבעון השני חלה צמיחה גדולה וטובה מהמצופה בכל אזורי המכירות של החברה, שרשמה עלייה במכירות בשיעור של 30% ועלייה בהכנסות נטו בשיעור של 58%!
בשעת כתיבת דברים אלה פורסם, שברשת הקמעונאות הגדולה- Sterling Jewelers נרשמו ברבעון השני של השנה, המסתיים ב-30 ביולי, עליות מרשימות: המכירות ברשת כולה עלו ברבעון בכ-11% לכ-800 מיליון דולר. גם המכירות בחטיבה האמריקאית עלו בכ-11% לכ-640 מיליון דולר. כלומר – השוק חי, תוסס ובריא.
כמו כן, בשיחה אישית שקיימתי בשבוע שעבר עם מרטין רפפורט הביע דעתו שהשוק בריא וחיובי, והשינוי במחירים הוא תיקון בלבד, ושהוא אינו רואה שום סיבה לדאגה, במיוחד נוכח השווקים המתפתחים במהירות – הודו וסין, המושכים את השוק קדימה. עוד אמר, שהבעיה היא פיננסית, כפי שציינתי לעיל וכפי שאסביר מייד. למרות זאת, התעוררנו ביום שישי למחירון חדש, שהתווה ירידת מחירים שאינה משקפת לא את המציאות ולא את השיחה שהתנהלה בינינו. השינוי במחירון עלול להתפרש כאילו השוק הצרכני נמצא בירידה, ולא כך הוא. להיפך – מחירי המלוטש נמוכים עדיין ב-15 – 20 אחוזים ממחירי חומרי הגלם, והם עדיין אמורים לעלות מעלה.
המימון
הקושי של ענף היהלומים העולמי בשלב זה הוא בנזילות: אם מחירי הגלם עלו מאז תחילת השנה בכחמישים אחוזים בהשוואה לשנה שעברה, נובע מכך שהיהלומנים צריכים לגייס עוד כ-6 – 8 מיליארד דולר כדי לרכוש את אותה כמות הגלם. לשם כך הם זקוקים למימון. אמנם, הבנקים ההודים הזרימו בתקופת המשבר מימון מואץ לענף היהלומים, אולם כיום הם נכנסים למסלול מתון יותר, ומאטים את הקצב ורמת המימון. לכן היהלומנים מתקשים כרגע לממן את רכישות הגלם בהיקפים ובמחירים שעלו במהלך 2011, ועל כן אנו רואים מימושים קלים ותיקון במספר אחוזים במחירי המלוטש, שנועדו לממש מלאים לשם גיוס הון לרכישת גלם. היהלומנים משיגים את המזומן הדרוש ומתקדמים הלאה. אני שב ומדגיש - התופעה הזו מתקיימת בין הסוחרים בלבד, ואין לה נגיעה לשוק הקמעונאי. אנחנו, היהלומנים צריכים לנהוג באחריות ולהבין, שתיקונים טכניים בסדר גודל של אחוזים בודדים הם מהלך טבעי, בריא והגיוני בשוק דינאמי ופתוח.
יצרני היהלומים בעולם השקיעו בטכנולוגיות חדשות, במפעלים בכל העולם, בהקמת נציגויות שיווק בכל רחבי העולם. הענף מושקע וצומח. כל אלה מוכיחים צמיחה, תכנון וביטחון בעתיד.
אין ספק, שהמימון נמנה עם אחד הנושאים המחייבים תכנון לעתיד, ובהתאם לדרכנו החדשה, יהיה זה תכנון עמוק, יסודי, מקורי ויצירתי. לשם כך, כפי שהודעתי בנאומי באסיפה הכללית האחרונה, יפעל צוות חשיבה ברמה פיננסית ועסקית גבוהה ביותר. אנחנו נעמיק בחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואני משוכנע ומאמין, שביחד עם המכון וההתאחדות בראשות מוטי גנץ, נצליח להוביל את המהלכים הנכונים, למצוא את הדרכים להגדלת מסגרת האשראי, לבחון את נושא הבטוחות ולהצעיד קדימה את המימון הענפי. אני משוכנע, שביחד, בכוחות משותפים, נצליח להוביל את המהלך המקצועי ביותר מול הבנקים ומול רשויות הממשלה.
כשאנחנו בוחנים את תגובת מפיקות הגלם שלדבריהם מחירי הגלם לא יירדו ויודעים שאנחנו נמשיך לקנות גלם במחירים הנוכחיים, כי אין ולא יהיה בעתיד הנראה לעין שום מקור שיציע גלם במחירים נמוכים, וכשאנחנו בוחנים את המכירות המעולות בכל קנה מידה שהיו במחצית הראשונה של 2011, יש בהחלט בסיס איתן לציפייה להיקפי מכירות גדולים לקראת עונת חג המולד, ראש השנה הסיני וחגיגות הדיוואלי. לכן אין לי ספק, שאנו יכולים להיות אופטימיים ובטוחים בכך שהשוק יתייצב. עלינו לנהוג כרגיל תוך שאנו מגלים זהירות, לא עושים שום דבר חפוז ונמהר, והעיקר – נותנים הרבה מקום לאופטימיות וביטחון בעתיד.
