בעקבות ההתפתחויות שחלו בשבוע שעבר לאחר העלאה חד צדדית של הריביות מצד חלק מהבנקים העוסקים במימון ענף היהלומים, ובעקבות פניות שהגיעו אליי ממאות יהלומנים מוטרדים ומודאגים, כינסתי את נשיאות הבורסה כדי לדון בנושא והשלכותיו ולבחון דרכי פעולה בהמשך.
באחרונה העלו בנקים אחדים את הריבית בענף היהלומים באופן חד צדדי בשיעורים גבוהים של 30% - 70%, כשהם מייחסים את הצעד לעלייה בעלויות גיוס ההון. מהלך זה בעייתי, בלשון המעטה, במיוחד נוכח העובדה שבשבועות האחרונים עוסקים מפיקות יהלומי גלם בעולם, הנהגת ענף היהלומים העולמי, מובילי מחירי המלוטש בעולם, וכל בעל עמדה והשפעה בענף בייצוב ובהרגעת השוק, שנקלע לתקופה של חוסר בהירות ולתהליך של תיקון טכני במחירים, ככל הנראה בעיקר בגלל קשיי אשראי בהם נתקל השוק ההודי. במצב כזה על כולם להירתם ולהוביל את הענף ליציבות ולרגיעה. כל פעילות חד צדדית מתקבלת בחוסר הבנה.
מיותר לקומם ענף שלם. הגדיל לעשות אחד הבנקים שהעלה את הריבית בשיעור ניכר ביותר כשהוא מודיע על כך במשלוח מכתב ללקוחותיו. לא זו הדרך. אנחנו מאמינים בשיתוף פעולה והבנה למען תעשיית היהלומים כולה, במיוחד בימים של התמודדות קשה ביותר מול מרכזי יהלומים כמו הודו וסין, שיש להם, במובנים מסוימים, יתרונות גדולים עלינו כמו שכר עבודה זול ומימון בנקאי אוהד.
******
ביום שישי בבוקר, 9.9, י' באלול תשע"א, באירוע חגיגי שקיימה הנהלת בנק אגוד בראשות היו"ר - זאב אבלס והמנכ"ל – חיים פרייליכמן, נשאתי דברים המתייחסים למימון הבנקאי שלנו. התייחסתי באופן ברור למערכת היחסים הטובה שלנו עם המערכת הבנקאית כולה, לרגישותנו הרבה ליציבות ההסדרים עם מערכת זו ולחשיבות ההידברות עם ראשי הבנקים העוסקים במימון ענף היהלומים.
בדבריי ביטאתי הן את הערכתנו כלפי המערכת הבנקאית המשולבת בחיים העסקיים שלנו והן את הקשיים המימוניים בהם אנו נתקלים ואת רצוננו בשינוי. כמו כן התוויתי קווים כלליים בנוגע לתכנית החשיבה המתוכננת בנושא.
מכיוון שאמרתי דברים אלה כנציג של כל אחד ואחת מכם, אני מוצא לנכון לשתף אתכם ולהביא בפניכם את הנאום במלואו.
ב'היהלום' שייצא לאור בערב ראש השנה הבא עלינו לטובה תוכלו למצוא הרחבה ופירוט נוסף של עמדתי בנוגע למימון הבנקאי.
כמו תמיד – אשמח לשמוע תגובות, רעיונות והצעות.
שלכם,
יאיר סהר
דברי יאיר סהר – נשיא בורסת היהלומים באירוע חגיגי של בנק אגוד ללקוחותיו:
בנק אגוד הוא הבנק הראשון שהחל לעבוד עם תעשיית היהלומים הארץ ישראלית כבר בסוף שנות השלושים, והראשון שהבין מהי החשיבות של היהלומים לכלכלה המקומית, עד כמה גדולה האמינות של מי שעוסק במקצוע היהלומים, ועד כמה אפשר לסמוך עלינו. מראשית הדרך מלווה אותנו בנק אגוד בנאמנות ובאמונה, ומסייע לנו להתפתח ולהתקדם, בימים של צמיחה ושגשוג כמו גם בימים של קושי ומשבר. יישר כוח!
בבורסת היהלומים שלנו פועלים כיום כ-1500 צעירים וצעירות חכמים, בעלי עצמה, אנרגיה מתפרצת ופוטנציאל בלתי נדלה. אנחנו רואים אותם במסדרונות הבורסה, בתערוכות,במשרדי גלם ומלוטש בכל רחבי העולם-בכל מקום שיש בו יהלומים.
צעירים אלה הם העתיד ומנוע הצמיחה שלנו.
ענף היהלומים שלנו בריא, חזק ומושתת על ניסיון העובר מדור לדור, מקצועיות וחכמת חיים. יש לנו ענף מיוחד, עם מערכת משפטית שקיבלה מבתי המשפט דברי הערכה ושבח, ומערכות בקרה ושליטה שאין דומות להן בשום ענף כלכלי אחר במשק. ענף היהלומים הישראלי הוא שם דבר בכל מקום אליו אנחנו מגיעים. לא לשווא מכהנים ישראלים – מוטי גנץ, אבי פז, ואלי איזאקוב – בראש הארגונים הבין לאומיים החשובים ביותר בענף היהלומים העולמי. כל היתרונות האלה ורבים אחרים הביאו אותנו למערכת היחסים הקרובה והפתוחה שלנו עם הבנקים.
הכל נשמע נפלא, אז אם כך - מה הבעיה?
יש לזכור, שכלי העבודה שלנו, היהלומנים, הוא הכסף. אילו ענף הנדל"ן היה מקבל מימון על פי השיטה הנהוגה בענף היהלומים, לא היה מצליח שום קבלן לבנות אפילו חדר אחד. אנחנו עובדים עשרות שנים בתנאים האלה, מה שמוכיח, מעל לכל ספק, את חוסנה של תעשיית היהלומים הישראלית.
ואם נדרשנו להוכחה נוספת בדבר הביטחון שיכול הבנקאי להרגיש כלפי היהלומן ותעשיית היהלומים הישראלית, אנחנו יכולים לבחון את ההתמודדות שלנו בתקופת המשבר הכלכלי הגלובלי שפרץ ברבעון האחרון של 2008.
בשעה שמדינות וחברות אדירות קרסו, הוכיח ענף היהלומים הישראלי את חוסנו ואת האחריות שלו מול הספקים, הלקוחות ובמיוחד - הבנקים. היהלומנים קיצצו רכישות גלם, צמצמו מערכי ייצור, והאיצו באנשי המכירות להגיע לכל פינה אפשרית בעולם.
לדרישת הבנקים, ובשיתוף פעולה עם היהלומנים, הזרמנו הון אישי, וחיזקנו את מערך הביטחונות שלנו מול הבנקים, צעדים שהביאו ליציבות ורגיעה במערכת הבנקאית. אבל, לאחר היציאה מהמשבר, כשהענף התחיל לרוץ קדימה, המערכת הבנקאית שלנו לא הייתה שם כדי לאפשר לנו לצבור חומרי גלם כשהם היו זולים, ולא אפשרה לנו את הפריצה קדימה כשהתחילה מחדש תקופת הצמיחה במהלך 2009.
מערכת היחסים עם הבנקים חשובה לנו כאוויר לנשימה. אנחנו מאמינים, שהיא חשובה גם לבנקים, הנהנים ממנה לאורך שנים הן ברמת ההיקפים והן ברמת ההכנסות. ועם זאת, אין לי ספק, שדרכי המימון המקובלות בענף צריכות להיבחן במסגרת החשיבה המחודשת שלנו על הרגלי עבר.
אין ספק, שהתקנות הבנקאיות המכונות באזל 2, ועוד מעט גם באזל 3, מחייבות את הבנקים ואותנו בכללי התנהגות חדשים המותאמים לדרישות שלא הכרנו. אנו מביאים זאת בחשבון, ועם זאת, אין בכך כדי להפריע לרצון ולצורך ללכת קדימה.
על כן, יזמתי צוות חשיבה בהשתתפות נגיד בנק ישראל בעבר - פרופ' יעקב פרנקל,שהתנדב לסייע לנו, ובהשתתפות יהלומנים מובילים. אנחנו נעמיק בחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואני משוכנע ומאמין, שביחד עם המכון וההתאחדות
בראשותו של מוטי גנץ, נצליח להעלות רעיונות להגדלת מסגרות האשראי, לבחון את נושא הבטוחות ולהצעיד קדימה את המימון הענפי.
אני שמח לבשר לכם, שכתוצאה משיחות שקיימתי באחרונה כבר זכינו בהיענות של ראשי בנקים, שהביעו נכונות לקחת חלק בחשיבה שלנו ולסייע במציאת דרכים חדשות.
אנחנו זקוקים לתהליכי חשיבה בַּנושא, משום שעבורנו המימון הוא עניין של הישרדות. אנחנו מאמינים, שהתרומה של סיעור המוחות תהיה חשובה עד מאוד לבנקים ולתעשיית היהלומים שלנו גם יחד.
לכן, עוד בטרם נתחיל בדיונים על שינוי לטווחים ארוכים אני יכול להבטיח, שכבר בטווח הקצר בכוונתנו להכביד את ידנו, ולפעול בנחישות כלפי חברי בורסה שיש להם חוב גם לבנקים, ושאינם מקיימים את התחייבויותיהם. הנחיתי את הגורמים המתאימים בבורסה לפעול, במסגרת האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, לכך שחבר בורסה שלא יכבד את הכללים הנהוגים בענף היהלומים, ושאינו יכול לעמוד בהחזר חובות, ולא הגיע להסדר חובות מקובל, ובכך מהווה אף סיכון כלכלי לחברי בורסה אחרים, לא ימשיך להסתובב בבניינים שלנו כאילו כלום לא קרה.
הבנקים מכובדים בעינינו וחשובים לנו, ואנחנו בהחלט רואים חשיבות עליונה בשיתוף הפעולה שלנו עם הבנקים גם בהקשר זה.
אני מבקש לסיים את דבריי בזיכרון שאני נושא אתי כבר חמש שנים: בקונגרס היהלומים העולמי שהתקיים בישראל ב-2006, שאל עיתונאי איך אנחנו מתכוונים להתמודד מול הודו, סין ומרכזי יהלומים אחרים, כשאין לנו מקורות גלם או שכר עבודה זול, וכל מה שיש כאן – כך אמר - אלה רק פיגועים ואוטובוסים מתפוצצים.
השבתי על כך, שישראל בעבורנו היא בית. כל אחד מאתנו יכול לגור בכל מקום שהוא רוצה, ולמרות זאת אנחנו בוחרים לגור בארץ. כאן אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו ואת הילדים של הילדים שלנו, ועל כן נדאג לכך, שבורסת היהלומים תהיה מקום משגשג וצומח, ושיהיה כאן טוב.
משום כך אנחנו חייבים לגרום לכך שישראל והבורסה יהיו בעבורנו המקום הטוב ביותר בעולם, שטוב לעשות בו עסקים ושכיף לחיות בו.
כדי לממש את הפוטנציאל הזה אנחנו זקוקים למערכת בנקאית שתהיה יציבה, תומכת ואוהדת ובו בזמן יצירתית, מתחדשת ושותפה מלאה לדרכנו לצמיחה מחודשת. אני בטוח שכך יהיה. ביחד נביא לעתיד טוב יותר.
