במהלך הפגישה עמד הנשיא גם על המבנה של ענף
היהלומים הישראלי על מוסדותיו, ועל הנפח ואופי הפעילות של הבורסה המונה יותר מ-3000
חברים וחברות. עוד ציין, כי בענף היהלומים הישראלי מועסקים 20,000 איש ואשה, ועוד
35,000 מועסקים מחוץ לגבולות המדינה. כמו כן נסקרו פעילויות ההדרכה, ההכשרה וההעשרה
שיוזמת הבורסה לשם הכשרתם של יהלומנים צעירים וותיקים, והועלתה על נס פעילות הבורסה
למען חבריה ותרומתה לקהילה.
לסיכום הפגישה עמד יאיר סהר על הייחודיות של הענף
היהלומים הישראלי: "על אף שאין לנו מכרות יהלומים, צמח פה ענף לתפארת, היודע לנצל
את היתרון היחסי של המשאב האנושי תוך התמקדות במספר מימדים: המחקר והפיתוח
הטכנולוגי מבית היוצר של תעשיית היהלומים הישראלית, המשמשים כיום את תעשיית
היהלומים העולמית, שיטות הליטוש המתקדמות, שיטות השיווק שפותחו תוך הסתגלות לצרכים
המשתנים של השווקים וההערכות לוגיסטיות זריזה כתגובה לעלויות ייצור הולכות וגדלות
והעתקת מרכז הייצור למדינות בהן עלות העבודה מאפשרת תחרות."
פיליפ מילייה העלה בפגישה את ההזדמנות האסטרטגית
שתיווצר לענף היהלומים הישראלי עם העברת מרכז הכובד והמטה של דה בירס לבוצוואנה.
מילייה ציין את הדברים גם בהתבסס על עמדת ראש ממשלת ישראל - בנימין נתניהו,
שנפגש באותו היום עם צמרת דה בירס, והצהיר על מחויבותה של הממשלה לשמור על
מעמדו של ענף היהלומים הישראלי בזירה הבין לאומית, לטפח אותו ולקדמו.
על פי הצעתה של ורדה שיין, תתקיים עבודת מטה משותפת של
הנהלת דה בירס ובורסת היהלומים הישראלית, כדי למצות את הפוטנציאל הגלום בשינויים
האסטרטגיים שיחולו בתעשיית היהלומים העולמית לאור מעבר מרכז הכובד לבוצוואנה.
ניקי אופנהיימר, לא הסתיר את התרגשותו בפגישת העבודה,
שסיכמה כמאה שנות מנהיגות של משפחת אופנהיימר בענף היהלומים
העולמי.