מנכ"ל הבורסה – מוטי בסר הזמין במהלך השתתפותו בכנס יהלומי הגלם בזימבבואה, את שר המכרות של זימבבואה לעמוד בראש משלחת שתגיע לישראל כדי לבחון דרכים לשיתוף פעולה
שר המכרות של זימבבואה הוזמן לעמוד בראש משלחת שתגיע לישראל כדי לבחון דרכים לשיתוף פעולה – כך אומר מנכ"ל הבורסה – מוטי בסר, שהזמין את השר מפופו לבקר בארץ במהלך השתתפותו כנציג ישראל בכנס יהלומי הגלם הראשון שהתקיים בזימבבואה ב-12 – 13 בנובמבר. במסגרת הפעילות הנרחבת שנוקטת הבורסה לשיפור, הרחבה והעשרה של ערוצי אספקת הגלם לישראל, ובהם עידוד חברות בין לאומיות לקיים טנדרים ומכירות פומביות בישראל, יצא מנכ"ל בורסת היהלומים – מוטי בסר, לזימבבואה, כדי לייצג את ענף היהלומים הישראלי ולבחון אפשרויות לפתיחת ערוצים לאספקת גלם מזימבבואה.
מנכ"ל הבורסה מוטי בסר במהלך כנס היהלומים בזימבבואה
צילום: יעקב אלמור
יו"ר DMCCמדובאי - אחמד בין סולאים, מנכ"ל הבורסה - מוטי בסר ויו"ר תהליך קימברלי - השגרירה
האמריקאית, ג'יליאן מילובנוביץ'.
צילום: יעקב אלמור
מוטי בסר הציג לפני 480 המשתתפים בכנס – יהלומנים ובעלי תפקידים מכל מרכזי היהלומים בעולם, לרבות כל המדינות מפיקות הגלם באפריקה - את בורסת היהלומים הישראלית. הוא עמד על היתרונות והידע שנצברו בענף היהלומים הישראלי מאז היווסדו לפני 75 שנים, הדגיש את היתרונות שבמכלול בנייני הבורסה ופירט את האפשרויות הגלומות בעשיית עסקים בבורסת היהלומים הישראלית. מוטי בסר עמד על נתוני הסחר המרשימים של ישראל, שייבאה וייצאה בשנת 2011 גלם בהיקף של 40 מיליון קרט בסך של 10 מיליארד דולר.
הנתונים המצטברים – אמר – מלמדים על יבוא ויצוא גלם בעשור האחרון בהיקף של כ 450 מליון קרט בשווי של 80 מיליארד דולר. גולת הכותרת שמשכה את תשומת לב המארחים היא העובדה, שתעשיית היהלומים הישראלית מכבדת את השאיפה הבסיסית של המדינות המפיקות באפריקה להפיק את מירב התועלת לאוכלוסייה, ותומכת בה, כפי שבאים הדברים לידי ביטוי במדינות כמו נמיביה, בוצוואנה, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אנגולה ומדינות נוספות. שר המכרות של זימבבואה - אוברט מפופו וראשי משרדו גילו עניין רב בדברים ונענו להזמנה להגעת משלחת לארץ. לדברים אלה הצטרף יו"ר ההתאחדות להטבות לאוכלוסייה בזימבבואה - ריצ'רד מוודודו.
פתיחת ערוצי הגלם מול זימבבואה אינה פעילות פשוטה, שכן מצד אחד יש לזימבבואה עתודות יהלומים בסדר גודל של 110 מיליון עד 160 מיליון קרט בשנה, וכמו שאמר נשיא זימבבואה, רוברט מוגבה - בשנת 2025 עשויה זימבבואה להפיק גלם בהיקף של 25% מהשווי הכספי של תפוקת הגלם בעולם, המהווים כ- 30% מהכמות השנתית. אולם מצד אחר, למרות שבאדמת זימבבואה טמון עושר העשוי לשפר משמעותית את מצבה הכלכלי ואת הצמא העולמי לגלם גם יחד, מדירים רבים רגליהם מזימבבואה משום שהפקת יהלומים במדינה הפכה שם נרדף לשחיתות, חוסר שקיפות ואף מניע למעשי רצח המיוחסים לגורמי ממשל בכירים.
ארגוני זכויות האדם טוענים, כי כ-200 איש נהרגו בשנת 2008 בשדות היהלומים של מארנגה בעת שהצבא והמשטרה עסקו בפינוי כורים קשי יום מאזורי הכרייה. כתוצאה, הושעתה זימבבואה מתהליך קימברלי, והתקבלה שוב רק לאחר שהוציאה את כוחות הביטחון שלה מהאזור. ארגוני זכויות האדם גם האשימו את צמרת מפלגתו של הנשיא מוגאבה בהזרמת רווחי הגלם לקציני צבא בכירים ולמנהיגי המפלגה השלטת.
ממשלת זימבבואה ארגנה את הכנס, כדי לשכנע את צמרת ענף היהלומים העולמי כי עלתה על מסלול ההוגנות והשקיפות, כי היא רוצה להפנות את רווחי ענף היהלומים לרווחת האוכלוסייה וכי היא חפצה למלא תפקיד משמעותי בענף היהלומים העולמי. הקונפליקט הגלום במעמדה הבין לאומי של זימבבואה התחדד ביתר שאת במהלך דיוני הכנס, כאשר בעיצומו של פאנל תמים בנושאי הרווחיות והתנודתיות במחירים, בהנחיית חיים אבן-זוהר, הותקפה יו"ר תהליך קימברלי - השגרירה האמריקאית ג'יליאן מילובנוביץ' - על ידי שרי המכרות של מדינות אפריקה שטענו, כי הסנקציות על זימבבואה יוצרות בעקיפין הברחות וסחר לא חוקי.
מילובנוביץ' הסבירה, כי היא משמשת כיו"ר תהליך קימברלי וכי אין לכרוך את תפקידה עם מדיניות החוץ של ארצות הברית, המנוהלת מעל במות אחרות. על כך הגיב נמרצות היו"ר הראשון של תהליך קימברלי וממעצבי התהליך בשנת 2003 - אייבי צ'קאני מדרום אפריקה, שניגוד עניינים מעין זה מחייב את מילובנוביץ' להתפטר מתפקידה. (דרישה רטורית למדי, שכן בסוף דצמבר מסתיימת ממילא כהונתה של ארצות הברית בראשות תהליך קימברלי, ועוברת לידי דרום אפריקה, שעמדתה בנושא זימבבואה הפוכה לחלוטין לעמדתה של ארצות הברית).
מכל מקום, בבורסת היהלומים הישראלית מקווים, כי יוכלו לסייע בהעמדת פוטנציאל הגלם של זימבבואה לרשות היהלומנים הפועלים בישראל. עדכונים בנוגע לביקור המשלחת יימסרו בבוא העת.
