נושא המסוי עמד במרכזו של מושב הפתיחה של כנס נשיאי בורסות היהלומים שנפתח אתמול (ב') באיסטנבול, טורקיה.
בשעה שמחוץ למלון שנגרילה המהודר הסמוך למשרדיו של נשיא טורקיה - רֵג'פ טאיפ ארְדוֹאן, מתארגנים כוחות המשטרה לקראת פיזור ההפגנות המתחיל לעת ערב, נשמעת באולם כנס נשיאי הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB) מוזיקה אחרת לחלוטין – המארחים, ובראשם יו"ר ומנכ"ל הבורסה של איסטנבול – ד"ר איברהים טורחאן, שיתפו את הנוכחים במהלכים שנקטה ממשלת טורקיה להוצאתה של המדינה מהמשבר הכלכלי העמוק שהייתה נתונה בו בשנות התשעים של המאה ה-20, ופיתוחה של כלכלה יציבה, שקופה, הפועלת בהיענות מלאה לכללי האיחוד האירופאי.
בכנס משתתפים נשיאי 25 מבין 28 בורסות היהלומים בעולם (נעדרים נשיאי בורסות היהלומים של ניו יורק, הונג קונג ודיאמנטי קריג הבלגית). כנס נשיא התאחדויות תעשייני היהלומים (IDM) שהיה אמור להתקיים במקביל בוטל עקב מיעוט הנרשמים.
בנוסף לנשיאי הבורסות משתתפים בכנס שרת המכרות של דרום אפריקה – סוזן שבנגו, יו"ר תהליך קימברלי – ויליל נלאפו, נציגי ממשלות זימבבואה ובוצאוונה ואורחים מכובדים נוספים. אחד מהם – נשיא סיבג'ו – ד"ר גיאטנו קבליירי, הפך לחלק בלתי נפרד מהכנסים והקונגרסים של ענף היהלומים העולמי. שיתוף הפעולה בין הפדרציה לסיבג'ו הונצח היום עם חתימתו של הסכם רשמי לשיתוף פעולה בין הארגונים.
עוד משתתפים בכנס נציגי בורסות היהלומים החדשות של דרום קוריאה וקנדה, שיתקבלו ככל הנראה לפדרציה בקונגרס היהלומים הבא שיתקיים באנטוורפן ב-15 – 18 ביוני 2014.
נשיא ה-WFDB - ארני בלום, שיבח את היענות הנשיאים והאורחים והנוכחות הגבוהה בכנס למרות הפרסומים בתקשורת על המצב בעיר.
ארני בלום התייחס בדבריו להצעות לרפורמה ולתהליכים מקבילים לתהליך קימברלי באומרו: "אנחנו קוראים לכל המוסדות הנוגעים בדבר להפוך אותנו לחלק מהפתרון ולא לחלק מהבעיה..."
ארני בלום הציג את הנושא המרכזי של מושב הבוקר – המסוי, בעומדו על חשיבות ענף היהלומנים על כל שלביו לכלכלותיהן של מדינות כה רבות.
יו"ר לשכת המסחר של טורקיה - איברהם קאגלר, עמד על העזרה שמושיטה הלשכה לכל מי שמבקש לפתוח חברה עסקית בטורקיה (ניתן לפתוח חברה בבעלות זרה מלאה ללא שותף מקומי – אמר).
המשתתפים רותקו לדבריו של האנליסט הבין לאומי – חיים אבן-זוהר, שהציג את הנתונים שהכין בשיתוף עם פראני נארבקאר בנוגע לסוגיית המסוי בענף היהלומים. בין דבריו אמר, כי שליש מהמחיר שמשלם הצרכן הסופי עבור היהלום המשובץ בתכשיט הוא מס – יותר מהמס שמשלמים מפיקי הגלם, היצרנים ואחרים. עם זאת אמר – יצרני וסוחרי היהלומים נמצאים במצב מוזר, שכן הם משלמים מסים גם כשהם לא מרוויחים. לדבריו, ניתוח אמיתי של הנתונים יראה לעוסקים בענף שנדמה להם שהם "עושים כסף" בשעה שהרווחים שלהם מזעריים ביותר. "לאורך 33 שנים הגידול בהכנסות (וכל הרווחים) היטיב עם המפיקים בלבד והבנקים ולא לאף אחד אחר" – אמר.
באדיבות מכון היהלומים הישראלי
