לצד היותו אירוע ספורטיבי ותקשורתי ססגוני, המונדיאל הוא גם אירוע כלכלי חשוב, שמספק הזדמנות לבחון את המדינות המשתתפות בו גם בהיבטים נוספים
הלילה ב-23:00 תיפתח אליפות העולם בכדורגל, אולם עוצמתן הכלכלית של המדינות המשתתפות באליפות העולם אינה בהכרח חופפת לעוצמתן הספורטיבית.
אחד הדברים המעניינים במונדיאל הוא השונות הכלכלית הגדולה בין המדינות המשתתפות בו. לצד מדינות עשירות, כמו יפן, הולנד, ארה"ב וגרמניה, מופיעות בו גם מדינות עניות מאוד, כמו חוף השנהב, ניגריה וקמרון, שהתוצר לנפש בהן אינו עולה על 3,000 דולר בשנה. כמה מהמדינות המשתתפות בטורניר נמצאות בתקופה של צמיחה ופריחה כלכלית (אקוודור, צ'ילה, מקסיקו), ואילו אחרות נמצאות בעיצומו של שפל כלכלי (יוון, בוסניה־הרצוגובינה ואיראן).
בטורניר עצמו יש מועמדות טבעיות לזכייה - ובראשן ברזיל, ספרד, גרמניה וארגנטינה. אלה מדינות עם מסורת ספורטיבית עשירה, שכבר זכו בכמה אליפויות בעבר. ואולם זוכה בטורניר יש רק אחת, בעוד בשדה הכלכלי יכולות להיות מנצחות רבות. כי כלכלה, שלא כמו כדורגל, היא לא משחק סכום אפס, ושגשוג של מדינה אחת אינו חייב לבוא על חשבון שכנתה.
בית 1: ברזיל נחלשה, קמרון ענייה אך מתקדמת, מקסיקו מפתיעה לטובה
ברזיל
אוכלוסייה: 202 מיליון תושבים
תוצר לנפש: 12,200 דולר
ברזיל, המארחת של מונדיאל 2014, סובלת בשנים האחרונות מהאטה בצמיחה ומהפגנות של תושבים ברחובות במחאה על העוני והעלייה באי שוויון במדינה. גם אירוח המשחקים במדינה שאוהבת כל כך כדורגל לא עבר חלק, והמומחים טענו כי במקום להשקיע הון עתק בהקמת איצטדיונים חדשים ושיפוץ ישנים, ניתן היה להשקיע ברווחה או בשיקום הפאבלות המתפוררות.
ברזיל, שלה משאבי טבע רבים, תלויה מאוד בשוק הסחורות התנודתי וסובלת כעת גם מהחולשה בשוק זה. אחרי שכלכלת המדינה צמחה ב-7.5% ב–2010, היא צפויה להגיע השנה לצמיחה של כ-2% בלבד.
אתר דה מארקר סוקר את ההבטים הכלכליים של המדינות המשתתפות במונדיאל
בכתבה הבאה.
ללוח השידורים המלא של המשחקים לחצו
כאן
