תשעה ימים חלפו מאז נכנס לתוקפו המס החדש על יהלומים בהודו. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שביקר לפני שבוע בישראל, כינה את המס "מס טוב ופשוט", אבל כלל לא בטוח שהיהלומנים בהודו מסכימים אתו.
כאשר הוחלט על גובה המס (3% על יהלומים מלוטשים), רבים ננשמו לרווחה, כיוון שחששו ממיסוי כבד יותר. ועדיין, מדובר באחוז אחד יותר ממה ששולם תחת פקודת המס הקודמת.
ממשלת הודו הוסיפה גם מס של 5% על היצרנים, ומס של 0.25% על גלם (יהלומים ואבני חן אחרות), ותוספות אלה עוררו התנגדות מיוחדת, כיוון שלטענת ה-GJEPC, מיסוי זה יפגע באופן קשה בתחרותיות של הודו כיצרנית.
מארק גרשבורג, מנכ"ל grading laboratory Gemological Science International, טען כי היות ובסרי לנקה, תאילנד, סין, וויאטנם ועוד מדינות במזרח אין מיסוי כזה, הרבה מהייצור יעבור אליהן. ההנחה היא שהמחירים הסיטונאים של תכשיטים ויהלומים מלוטשים המיוצרים בהודו יעלו בכאחוז אחד – עלייה מתונה למדי, שמרבית האנליסטים מסכימים שלא תפגע בביקוש.
מכיוון ששיטת המיסוי החדשה תגביר גם את השקיפות בשרשרת המסחר של היהלומים, יש שטוענים שהצעד דווקא יגביר את האטרקטיביות של יהלומים מהודו, כיוון שקונים ירגישו בטוחים יותר שהם מקבלים לידם יהלומים ממקור לגיטימי. הדבר נכון לא רק ליהלומים, אלא גם לתכשיטי זהב ואבני חן אחרות.
על פי "רפפורט", הרפורמה מפשטת מערכת מיסוי מורכבת ומסובכת שהונהגה עד כה, כאשר כל מדינה בהודו קבע מסים והיטלים משלה. במקום כל אלה, נקבעו שלושה מיסים מרכזיים:
1. מס מרכזי על טובין ושירותים (CGST), מיסי מדינה על טובין ושירותים (SGST) ומס משולב על שני אלה – IGST. שני המסים האחרונים חלים על עסקאות בתוך אותה מדינה בהודו, ואילו השלישי על עסקאות בין גורמים במדינות הודיות שונות.
2. מסחר, מכירה או העברה של כל מה שמוגדר כטובין ממוסה על פי החוקים האלה, כמו גם חכירה, השכרה ורישוי. המס יחול גם על מתנות ופעילויות אחרות ללא תמורה.
גם מיקור חוץ של עבודות ימוסה תחת אותו מס, מהלך שישפיע על חברות המוסרות את היהלומים שרכשו לליטוש אצל ספקי משנה. הממשלה עדיין לא החליטה האם העברה של יהלום לסניף של אותה החברה במדינה אחרת בתת היבשת יגרור אחריו מיסוי. מיסוי כזה ישפיע מאוד על מעבר הסחורות בין סוראט למומבאי, כלומר, בין מדינת גוג'ראט למהארשטרה.
3. כאמור, זהב, תכשיטים ויהלומים ימוסו ב-3% וגלם ב-0.25.
למרות הנחישות, התחושה היא שממשלת הודו קשובה לקולות בעלי המקצוע. כך למשל ירד המס על מיקור חוץ של עבודות מ-18% ל-5%, בלחץ ה-GJEPC. כמו כן, הממשלה ויתרה על מיסוי של סחורות שנשלחות למכוני דירוג רשמיים כמו ה-GIA, IIDGR וה-IDI. לא מן הנהמנע שמכונים ומעבדות נוספים יזכו לפטור הזה בהמשך. גם משלוח סחורות לתערוכות וירידים פטור ממס.
אלה לא המקרים היחידים בהם החוק גמיש או לא לגמרי ברור. הוא לא מציין מה יהיה היקף המיסוי של אבן שנשלחה בשיטת הממו או הקונסיגנציה אל מחוץ לגבולות המדינה, ויובאה בחזרה. הוא גם לא ברור בנוגע לאירועים שהם צירוף של תערוכה ומכירה.
המס החדש לא יחול על ייצוא, וגם לא על ייצוא לאזור הכלכלי המיוחד (SEZ) במומבאי.
ככל שיעברו הימים, כך יתגלו בוודאי פרצות, מגבלות והשלכות אחרות של המס החדש. אז אולי הוא טוב, כמו שאמר ראש הממשלה מודי, אבל פשוט הוא בטח לא.
