ב-14 בנובמבר תמכור במכירה פומבית בז'נבה את אחד היהלומים המעניינים בהיסטוריה הצרפתית - הגראנד מזארין
היהלום התגלה במכרה גולקונדה שבהודו, הידוע ככור מחצבתם של כמה מהיהלומים הגדולים בעולם - כלל הקוהינור, הריג'נט והוויטלסבאך-גראף, שנודעו בצלילות יוצאת הדופן שלהם.
היהלום נקרא על שם הקרדינל מזארין, שנעשה לשר הראשי (מעין ראש ממשלה) של צרפת ב-1642. הקרדינל היה אספן יהלומים, והאוסף שלו נחשב ליפה ביבשת. מתוך 18 היהלומים שלו, שמונה היו בחיתוך מרובע, והגראנד מזארין היה הגדול שבהם.
היהלומים עברו לרשות משפחת המלוכה הצרפתית והיו חלק מרכושה העצום במשך למעלה מ-200 שנים.
הגראנד מזארין היה אהוב במיוחד על "מלך השמש" - לואי ה-14, ששלט בצרפת 72 שנים, וענד את יהלומיו בשרשרת אחת, בה הם שובצו בסדר יורד לפי גודלם.
בשנת 1792, כשהמהפיכה הצרפתית משתוללת בחוץ, אולץ המלך למסור את כל רכוש הכתר לאוצר המדינה. רשומות על רכוש הכתר פורסמו בציבור, וחבורה נועזת של כ-30 גברים החליטה לתכנן את הפשע של המאה - פריצה לחדרי האוצר של צרפת, ה-Garde Meuble, בניין מרשים שעדיין ניתן לבקר בו ליד כיכר הקונקורד.
השודדים הצליחו בתכניתם, והיהלומים, כולם, נעלמו.
אבל ההצלחה היתה קצרת ימים. רוב השודדים נתפסו או נהרגו במצוד אחריהם. שודד אחד שנתפס התחנן על חייו, ובתמורה להמתקת גזר הדין התחייב להשיב את היהלומים שברשותו, כשאחד מהם היה הגראנד מזארין.
חלק מהאבנים, אגב, מעולם לא נמצא, וייתכן שהן טמונות בכספת משפחתית זו או אחרת, או אולי קבורות תחת שכבות של אספלט ועפר בפריז.
הקיסר נפוליאון חמד גם הוא את היהלום, וציווה לשבץ אותו בכתר שהעניק מתנה לאשתו, מארי-לואיז. אבל שלטון הקיסר היה קצר מועד, ובסיומו הוסר היהלום מהכתר וחזר לאוצר המדינה.
בשנת 1884, לאחר וויכוח סוער, הוחלט למכור את יהלומי ותכשיטי הכתר. המכרה נערכה בתערוכה במוזיאון הלובר. את הגראנד מזארין קנה פרדריק בושרון, אחד הצורפים הנודעים והחביבים על משפחות האצולה הצרפתיות.
שנים לאחר מכן, נמכר היהלום לאספן פרטי אנונימי, שהעביר את הטיפול במכירתו למחלקת תכשיטי היוקרה של כריסטי'ז. היהלום הוורוד, במשקל 19.07 קראט, צפוי להמכר ב-6-9 מיליון דולרים, תלוי עד כמה הקונים הפוטנציאליים יתרשמו מהעובדה שהוא היה רכושם של קרדינל אחד, 5 מלכים, שני קיסרים ושתי קיסריות...
