האם לצרכנים אכפת מהיכן מגיעים היהלומים שלהם?

האם אכן מעניין אותם שהרווח מיהלום שנכרה באפריקה גם נשאר ביבשת? ואם למשל היהלום מגיע מבוצוואנה, הידועה בכך שהרווחים מכריית יהלומים בשטחה הולכים לסלילת כבישים, בניית מרפאות ובתי ספר?

האם היהלום נכרה בזימבבואה, שהיוותה בעשור הקודם מוקד לשערורייה במרכזה התנהלה חציבה בלתי חוקית, ונטען שקציני ביטחון ירו למוות בכ-200 אנשים בהם חשדו שהם רוצים לקחת לעצמם את היהלומים, בעוד שהקצינים עצמם מכרו אותם בשוק השחור?

האם הצרכנים יהיו מוכנים לשלם סכומים גבוהים בהרבה בעבור יהלומים שאינם יהלומי דמים, כמו למשל כאלה המגיעים מרוסיה וקנדה?

ארגוני החברה האזרחית, המעורבים ועוסקים בנושאים הללו, טוענים שאכן הצרכנים מעוניינים ושואלים לגבי מקור היהלומים ואופי המסחר בהם. עם זאת, יש בהירות פחותה בהרבה בכל הנוגע למה שמתרחש בחנויות עצמן.

מקובל להאמין שצעירים בגילאים 22-35 הם הציבור המרכזי שכן מתעניין ושואל לגבי מקור היהלומים. סברה זו אומתה ע"י התאחדות יצרני היהלומים Diamond producers) association), גוף המאגד את שבע יצרניות היהלומים הגדולות בעולם. מנכ"ל ההתאחדות, ז'אן מארק ליברהר, ציין: "יש התעניינות גוברת מצד הצרכנים בנוגע למקור היהלום אותו הם קונים, ומה שיותר מעניין אותם זה שהיהלום נחצב בצורה חוקית וע"י מעסיק הוגן כלפי עובדיו".

לפי האתר Rough & Polished קמעונאיות התכשיטים הגדולות, כמו Signet Jewelers הפועלת בארה"ב, קנדה ובריטניה; או Chow Tai Fook, ענקית תכשיטים הפועלת בסין והונג קונג גורסות שהצרכנים אכן מתעניינים במוצאו של היהלום והרשתות משתדלות לספק להם מידע מדויק בנושא.

"כיום לקוחות, בעיקר הצעירים שבהם, יותר מתוחכמים ואינם מתמקדים באיכות האבן, צלילותה, צבעה וחיתוכה, או המותג המוכר את התכשיט. אנו רואים יותר צעירים המתעניינים במקור היהלום", כך Chow Tai Fook, שמוסיפים: "על מנת להפיק תועלת מהעלייה בדרישה לשקיפות בתהליך הכרייה והליטוש, השקנו מותג חדש בשם T Mark, במטרה להוביל מהפכה בתעשייה ולאפשר ללקוח לחזות בכל תהליך הייצור של היהלום המלוטש מרגע כרייתו, ובכך להבטיח ללקוחות שאין כל פגם בתהליך ההפקה.

סגן נשיא Signet Jewelers, דייויד בופאר: "בעבור אנשים רבים, רכישת יהלום היא מעשה רגשי ואישי יחדיו. ידוע לנו שחלק מהלקוחות מעוניינים שהיהלום שירכשו יגיע ממדינה מסוימת (מקנדה, למשל), ובאופן כללי ההתעניינות במדינת המוצא של היהלום הולכת וגוברת, בעיקר בקרב הקהל הצעיר יותר שמצפה לשקיפות בנוגע לתהליכי הכרייה והליטוש".

למרות אלה, הנושא אינו מעניין רבים מן הצד של התעשייה, ולמעשה יש כאלה המעדיפים להתרחק ממנו כמו מאש, כפי שמסביר קמעונאי מארה"ב: "אם להיות כנה, אין התעניינות משמעותית בכל הנוגע ליהלומים 'אתיים'. אני מחשיב עצמי ככזה המכיר את השוק היטב ויודע מאיפה מגיעים היהלומים, אך אם הלקוח לא ישאל אותי בנוגע לכך, לא אחוש צורך להיכנס לזה. אני די מרוצה מכך שככל הידוע לי ובהסתמך על הספקים עמם אני עובד, היהלומים המגיעים אליי הם ממקור אמין ובטוח ואינם יהלומי דמים. אני יותר מעוניין בכך שהמכירה תתקיים מאשר להיכנס לנושא שהלקוח לא העלה, ודאי בזמנים קשים כפי שאנו חווים לאחרונה".

קמעונאית אחרת מסרה: "יש חוסר התעניינות מובהק מצד הלקוחות בשאלת מקור היהלום. בהסתמך על דבריהם של אנשי מפתח בתעשייה, אפשר להניח שהנושא מעניין לקוחות בשטח. אך מה שאני רואה בשטח שונה בתכלית. אנשים יותר מתמקדים בשאלה איך לקבוע ערך של יהלום, וכן האם יותר משתלם לקנות יהלום מעבדה".