מי שתשמש כיו"ר היא הנציגה העליונה לענייני חוץ ובטחון של האיחוד, פדריקה מוגריני.
'תהליך קימברלי' החל לפעול ב-2003 כאשר תעשיית היהלומים החליטה לפעול במשותף במאבק נגד הסכסוכים האלימים הרבים שהתפתחו בעקבות יהלומי הדמים במספר מדינות אפריקה, בפרט במערב אפריקה.
בכל שנה נבחרים לכהן כיו"ר התהליך מדינה תורנית, וכן מדינה נוספת כסגנית יו"ר. למדינות הנ"ל יש נציגים המשמשים כיושב/ת הראש. בכל שנה המדינה שכיהנה כסגנית הופכת להיות יו"ר ויחד עם זה מתמנה סגן חדש. ישראל כיהנה ב-2009 כסגנית יו"ר בתהליך וב-2010 כיו"ר, כאשר מי ששימש בתפקיד הוא בועז הירש.
האיחוד האירופי שימש בעבר כיו"ר התהליך, בשנת 2007. בשנה שעברה שימש האיחוד כסגן יו"ר תחת אוסטרליה. מי שתשמש כסגניתו השנה היא הודו.
מוגריני אמרה: "בעבור האיחוד האירופי, 'תהליך קימברלי' מהווה חלק מעבודתנו להבטיח פיתוח ושלום ברי קיימא – למנוע מאבקים וסכסוכים חדשים ולמנוע את הגעת ההכנסות מכריית יהלומים לארגוני פשע וטרור. עלינו להבטיח שיהלומים ייצרו עושר ושפע לציבור, ולא עבדות מודרנית. בראש מעייננו עומד הרעיון לפיו משאבי טבע שייכים לקהילה ולא למיליציות צבאיות. החוזק העיקרית של 'תהליך קימברלי' הוא בהסתכלותו מעבר לממשלות, ויצירת הידברות עם החברה האזרחית והסקטור הפרטי. זהו הנכס העיקרי שלנו כאשר אנו מתווים את הדרך. אנו מצפים לעבודה חיובית וטובה עם כל בעלי העניין בשנה הקרובה".
לאחרונה ישנו לחץ מצד חלק מן המדינות החברות בתהליך וארגונים לא ממשלתיים ליצור הגדרה מחודשת למושג יהלומי דמים, כיוון שלטענתן כבר לא מתרחשות מלחמות אזרחים הרלוונטיות לתעשייה, אך עדיין קיימות הפרות של זכויות כורים במכרות היהלומים. האיחוד האירופי נחשב לכזה המצדד בשינוי ההגדרה, אך צפוי להיתקל באופוזיציה קשה, ובהתחשב בעובדה שעל מנת לשנות את ההגדרות יש צורך בהחלטת פה אחד, סביר מאוד להניח שהחלטה כזו לא תתקבל בשנה הקרובה.
'תהליך קימברלי' יקיים פגישה באנטוורפן שבבלגיה בחודש יוני הקרוב, כאשר המליאה תתכנס בנובמבר בבריסל שבבלגיה, מקום מושבו של האיחוד האירופי.
