האם השינויים הפוליטיים במדינות אפריקה הדרומית יסייעו לייצוא היהלומים באיזור?

האם השינויים הפוליטיים במדינות אפריקה הדרומית יסייעו לייצוא היהלומים באיזור?

החל ממחצית השנה שעברה, התרחשו שינויים פוליטיים משמעותיים מאוד במספר מדינות בדרומה של יבשת אפריקה, שיתכן וישפיעו על ייצוא היהלומים מהאיזור. בראשיתם, התפטרותו של נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה בפברואר האחרון, לאחר שנים של אי סדר בהתנהלות המוסדות השלטוניים במדינה.

נפילתו הייתה השלישית בשורה של מנהיגים מהאיזור שהוסרו מתפקידם, מהלך שהיווה זריקת עידוד לתעשיית היהלומים של היבשת, המהווה 65 אחוזים מסך ייצור היהלומים בעולם כולו. קדמו להתפטרות זומה סיום שלטונו של רוברט מוגאבה בזימבבואה – לאחר קרוב לארבעה עשורים בתפקיד, וכן בחירת נשיא חדש לאנגולה – ז'ואאו לורנסו, שהחליף את ז'וזה אדוארדו דו-סנטוס, ששלט במדינה 38 שנים.

כנגד זומה יש שורת האשמות, כאשר ביהמ"ש העליון של דרום אפריקה קבע בשנה שעברה שעליו לעמוד לדין בגין אשמה ב-18 סעיפים העוסקים בשחיתות, הונאה, סחיטה והלבנת כספים. לפי דיווחים שונים, תחת שלטונו נחלשו מוסדות מרכזיים במדינה, ביניהם רשות המסים המקומית, התביעה הכללית ועוד מספר גורמי אכיפה – כל אלה כתוצאה מהתערבות פוליטית בהתנהלותם של אלו לטובת אינטרסים פרטיים.

כתוצאה מהתפטרותו, יש מפנה לטובה בכניסת משקיעים מבחוץ למדינה ובביטחונם של אלו, וכניסתם כעת עשויה לסייע להגדלת הייצור במדינה וליצור מקומות תעסוקה.

ובינתיים באנגולה – אחת מיצרניות היהלומים הגדולות בעולם, עם ייצוא של למעלה מתשעה מיליוני קראט ב-2016, לפי דיווחים של תהליך קימברלי – הנשיא החדש לורנסו מפרק את האימפריה העסקית של הנשיא הקודם דוס-סנטוס, אשר נוהלה בידי ילדיו. לורנסו התחייב להילחם בשחיתות ולפרק את המונופולים, עלי ידי העפת ראשי התאגידים העסקיים במדינה, במיוחד אלה הקרובים וקשורים למשפחת דוס סנטוס. אלה חדשות טובות לאזרחי אנגולה, המונים 27 מיליון, כאשר כשליש מהם מרוויחים 2 דולרים אמריקניים ליום, כך לפי נתוני הבנק העולמי.

האם ניתן היה לצפות לשינוי יותר מבטיח מזה? "אף אחד לא יהיה מעל החוק....אהיה הנשיא היחיד", כך לורנסו, שבינתיים החליף את ראשי החברות הממשלתיות המרכזיות והמוסדות הממשלתיים, ביניהם הבנק המרכזי, תעשיית הנפט, היהלומים והתקשורת, כמו גם ראשי המשטרה והשירות החשאי, ביניהם גם אנטוניו קרלוס סומבולה, ראש חברת היהלומים הממשלתית אנדיאמה (Endaima).

בשלהי 2017, יהלומים שיחקו תפקידי מרכזי במהלך שהביא לנפילת נשיאה לעבר של זימבבואה רוברט מוגאבה. האם מחליפו, אמרסון מנאנגאווה, טוב מקודמו? מנאנגאווה חזר והדגיש שארצו תהא פתוחה לעסקים והבטיח שישמור על השקיפות כתנאי שימשוך משקיעים מבחוץ ובאופן זה יבטיח הגדלת ההיצע של מקומות התעסוקה.

יתכן, וליהלומים היה חלק מרכזי בנפילת מוגאבה. דיווחים בתקשורת דיברו על כך שמספר התרחשויות במכרה מראנג' במדינה היוו את הסיבה לקולות אשר העידו על חוסר שביעות הרצון מכיוונה של סין בנוגע להתנהלות של מוגאבה ושלטונו, שקבעו חוק המחייב 51 אחוזי בעלות מקומי על חברות זרות המושקעות במדינה. שתי חברות סיניות, אנג'ין וג'ינאן, החלו להשקיע במדינה ב-2012, כאשר 51 אחוזים מהשליטה בכל אחת מהחברות היו בידי ממשלת זימבבואה. זו איחדה ב-2015 את האחזקה בחברות לידי חברה אחת: "חברת היהלומים המאוחדת של זימבבואה" (ZCDC). מהלך זה הוביל למחאה של ממשלת סין מאחורי הקלעים, כאשר סין היא היבואנית של שליש מהייצוא של זימבבואה ומאוד לא אהבה את המהלכים של מוגאבה.

בלימת ההשקעות הסינית במכרות של זימבבואה פגעה קשות גם בחשבונות הבנק של מספר אנשי מפתח בצבא המקומי, כולל הגנרל קונסטנטין צ'יוונגה – ראש הצבא. לפי דיווחים, 30 אחוזים מהאחזקות של חברת אנג'ין נמצאות למעשה בידי צבא זימבבואה באמצעות חברת בת, וכך התעשרו מאוד מספר קצינים שהיו מקורבים למוגאבה.

השינויים בדרום אפריקה, זימבבואה ואנגולה מהווים מקור לאופטימיות. לא רק בעבור האזרחים הסובלים במדינות אלה, אלא גם בעבור כלל אנשי היבשת והעולם. קשה ומוקדם לקבוע האם המנהיגים החדשים יביאו עימם שינוי אמיתי, אך יש סיבות להתעודד.