קנדה מחזקת את מעמדה בעולם כשלישית בייצור גלם

קנדה מחזקת את מעמדה בעולם כשלישית בייצור גלם

בדרך כלל לוקח כ-15 שנים בממוצע לפתח ולהכשיר מכרה יהלומים, עד שזה גם יחל לספק תוצרת. זהו גם פרק הזמן שלקח לקנדה להפוך לאחת מיצרניות היהלומים העיקריות בעולם. היחידות שנמצאות מעל קנדה הן רוסיה ובוצוואנה, אך בל נשכח שאלה מפיקות גלם כבר למעלה מחצי מאה.

עד לפני כ-20 שנים כלל לא אותרו המרבצים הגדולים בקנדה. עם גילויים לקח כעשור עד לתחילת הכרייה הפעילה, שהובילה לכך שהמדינה נמצאת כיום במקום השלישי בכריית יהלומים בעולם. בעוד שהמכרות הגדולים בעולם הולכים ומידלדלים בתפוקתם, בקנדה מתגלים יותר ויותר מכרות שככל הנראה יבטיחו את שיעור ההפקה הגבוה לפחות בעשור הקרוב ויתכן שיותר מכך.


מעמדה של קנדה מתאפשר הודות למחוז אחד הנמצא בצפון מערב המדינה – לאק דה גרא (Lac De Gras), בו ממוקמים שני מכרות גדולים: אקאטי דיאביק (Ekati, Diavik), ומשנה שעברה פעיל גם מכרה גאהצ'ו קווה (Gahcho Kué), שיתוף פעולה בין חברת דה בירס קנדה לחברת מאונטיין פרובינס דיימונדז Mountain Province Diamonds)). מבין המכרות באזור, למכרה אקאטי יש את צפי החיים הארוך מכולם. מדובר במכרה הראשון שנתגלה בקנדה, והפיק עד כה יהלומים בשווי 40 מיליון קראט.


לשני גיאולוגים, צ'אק פיפקה וסטיוארט בלוסון, נזקף הקרדיט על גילוי מכרות היהלומים הראשונים בקנדה במחצית שנות ה-80. המכרה הראשון שנמצא בפוינט לייק הוגדר כלא שווה כלכלית להשקעה, אך גילויו הוביל ל "קדחת יהלומים" וחיפוש המוני של מכרות באזור. אותם חיפושים הובילו לגילוי המרבץ באקאטי, הכולל 156 צינורות קימברלייט. הצלחת המכרה תפסה את תשומת ליבם של חברות הכרייה הגדולות, וכך נפתחו מכרות גדולים נוספים בעשר השנים שלאחר מכן.


אחד מהמכרות הללו הוא דיאביק (Diavik), הממוקם כ-320 ק"מ צפונית לילונייף (Yellowknife), באיזור החוג הארקטי. זהו אחד מהמכרות הגדולים בעולם, ממנו מופקים כשמונה מיליוני קראט מדי שנה. המכרה הוא בור פתוח, וצפי פעילותו עומד על כ-20 שנים, מאז פתיחתו ב-2003. הבעלות עליו היא משותפת מצד ריו טינטו המחזיקה 60 אחוזים ודומיניון דיימונד קורפוריישן המחזיקה ביתר. לשתי החברות ישנה גם הזכות לשווק לציבור את חלקן בהתאמה.


מכרה גאהצ'ו קווה החל לפעול בשנה שעברה כאשר גם את אחזקתו חולקות שתי חברות: מאונטיין פרובינס דיימונדז עם 49 אחוזים ודה בירס עם 51 אחוזים. אלה מצפות מהמכרה להפיק ממוצע של 4.5 מיליוני קראט בשנה למשך תקופה של 12 שנים. תפוקה כזו תהפוך אותו לאחד מעשרת המכרות בעלי התפוקה הגבוהה בעולם. מדובר במכרה השישי שנפתח בקנדה מאז שכריית יהלומים החלה במדינה.


חברת כרייה משמעותית נוספת הפועלת בקנדה היא קנאדי דיימונדז אינקורפוריישן (Kennady Diamonds inc.), אשר מחזיקה באופן בלעדי את פרויקט הכרייה קנאדי נורת', הממוקם גם כן בצפון מערב המדינה, לא הרחק ממכרה גאהצ'ו קווה. החברה מתעתדת להתחיל עבודות על מסדרון קלוין פאראדאי, בו הכוונה לכרות ב-12-15 טון אדמה כאשר הצפי הוא הפקת 2-2.5 קראט על כל טון, ולאתר מסדרונות נוספים באזור. אין מושג מדויק לגבי הכמות שתופק, כאשר עד היום לא נעשו קידוחים מספקים לענות על שאלה זו.


עוד בקנדה, המכרה היחיד במחוז אונטריו (בו שוכנת העיר טורונטו), פרויקט ויקטור, צפוי לעבור תהליך של דלדול השנה. החברה מקווה לדחות זאת על ידי השקעה ופיתוח במכרה טאנגו קימברלייט, מכרה קטן יותר הממוקם שבעה ק"מ צפונית-מערבית לפרויקט ויקטור. מדובר במכרה בור פתוח המפיק כיום 600,000 קראט בשנה של גולמי. במחוז קבק, תאגיד סטורנווי דיימונד (Stornoway Diamond) החל בשלהי השנה שעברה בתפעול פרויקט רנארד, כאשר החברה מעריכה שזה יפיק 1.6 מיליון קראט מדי שנה למשך 11 שנים, שיהוו כשני אחוזים מהתפוקה העולמית.


תעשיית היהלומים הקנדית שמה דגש נרחב על כך שאין לה קשר ליהלומי הדמים כמו ביבשת אפריקה, וכצפוי קנדה היא אחת התומכות המרכזיות בתהליך קימברלי. כל יהלום הנכרה בצפון מערב המדינה מסומן במספר זיהוי מיוחד המעיד על כך שלא הגיע מאזורי סכסוך. בנוסף, כל המכרות בקנדה מפוקחים מקרוב על ידי הממשלה הקנדית, במטרה נוספת להבטיח שהסביבה הקרובה לכל מכרה לא תיפגע סביבתית כתוצאה מהעבודות.


בעוד שמכרות באזורים רבים אחרים בעולם הולכים ומידלדלים, בקנדה אלה ממשיכים לתת תפוקה מרשימה ומחזקים את מעמדה של המדינה כאחת מיצרניות היהלומים הגדולות בעולם.