עד שזכתה ישראל במעמד המחייב והמכובד של "מרכז היהלומים העולמי" עברה התעשייה המקומית דרך ארוכה. את צעדיה הראשונים כבר בעת כינוס הקונגרס הציוני, שנערך בשנת 1905, וזאת לנוכח הצורך הדחוף בשיקום הניצולים היהודים שעלו לארץ ישראל מבלגיה ומהולנד ולמדו את מקצוע היהלומים. ענף היהלומים הוא אחד מענפי הייצוא המובילים של מדינת ישראל ובורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגדול והחשוב בעולם.
ישראל מייבאת יהלומיי גלם בשווי של כ - 5 מיליארד דולר בשנה - סכום זה מהווה כ - 40% מסך שווים של יהלומי הגלם המופקים בעולם!
שווי יצוא היהלומים של ישראל עומד על כ - 10 מיליארד דולר בשנה, כאשר כ - 7 מיליארד דולר מתוכם הם יהלומים מלוטשים.
שווקי היצוא העיקריים של ישראל הם ארה"ב, הונג-קונג ומדינות אירופה.
מעבר להיותה מרכז סחר בינלאומי חשוב ומוביל, ישראל היא גם מרכז גדול וחשוב של ליטוש יהלומים - חלק ניכר משווי היהלומים המלוטשים המיוצאים מישראל לחו"ל (כ – 40%) עוברים את תהליך הליטוש בישראל בעוד יתר היהלומים מלוטשים במרכזי ליטוש אחרים בעולם (בעיקר במפעלים השייכים ליהלומנים ישראלים ו/או במפעלים שעובדים בשיתוף פעולה עם יהלומנים ישראלים).
במהלך 30 השנים הבאות, נעשו מספר ניסיונות לפתח ולקדם את תעשיית היהלומים בישראל, אך ניסיונות אלה כשלו.
רק בשנת 1936, לאחר ששלטונות המנדט הבריטי ביטלו את המכס על יבוא יהלומים לארץ ישראל, החלה לפעול ולהתפתח תעשיית היהלומים הארץ ישראלית.
בשנת 1937 הוקמה בישראל מלטשת היהלומים הראשונה ועד מהרה הפך ענף היהלומים הישראלי לאחד מהענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, לשם דבר בכלכלה העולמית ולמרכז בינלאומי של תעשיית היהלומים.
ביטוי ראשון למעמד הנכבד שתפסה ישראל בתעשייה העולמית ניתן כבר בשנת 1956, כאשר לראשונה בתולדותיה, נערך בישראל הקונגרס הבינלאומי של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB).
מאז אותה שנה הפכה הבורסה הישראלית למוקד חשוב בענף היהלומים העולמי והיוותה (ומהווה עד עצם היום הזה) שחקן מפתח בתעשייה העולמית ובפדרציה כאשר נשיאי הבורסה נבחרים לא אחת לתפקידי מפתח ואף מכהנים כנשיאי הפדרציה.
בשנות ה– 60 נבחרה רמת גן לשמש כמקום מושבה הקבוע והרשמי של בורסת היהלומים הישראלית ובשנת 1968 נחנך הבניין הראשון של הבורסה ברמת גן (בניין שמשון) ובו כ- 15,000 מטרים רבועים של משרדים ושטחי מסחר.
"ההתיישבות" של בורסת היהלומים ברמת גן הייתה מעשה חלוצי בעל השלכות היסטוריות מרחיקות לכת – היא פתחה את הדרך להגשמת החזון, שהיה חדשני בבורסות היהלומים בעולם באותה תקופה – הקמת מתחם אחד אשר בו ניתנים כל השירותים תחת קורת גג אחת.
מאז ועד היום התווספו למתחם הבורסה שני בניינים נוספים (מכבי והיהלום) המצויים בבעלות ובניהול מפעלי הבורסה והינם חלק בלתי נפרד מקומפלקס בורסת היהלומים. הבניינים מחוברים ביניהם באמצעות גשרים מקורים ויחד הם מהווים מתחם סגור ובטוח לסחר ביהלומים – מתחם הנחשב לגדול והבטוח מסוגו בעולם. בהמשך חובר גם בניין נועם לקומפלקס הבורסה באמצעות גשר עילי (הבניין מצוי בבעלות ובניהול נפרדים).
הקומפלקס של בנייני בורסת היהלומים כפי שהוא מוכר כיום, כולל שטח של כ - 80,000 מ"ר המכילים כ- 1,050 משרדי יהלומנים.
כחלק מתפיסת התכנון הייחודית שבמרכזה עומדת התיזה של "הכל תחת קורת גג אחת", ממוקמות בקומפלקס של בנייני הבורסה גם חברות שירותים רבות המספקות לעוסקים בענף את מכלול השירותים הנדרשים להם לצורך פעילותם המסחרית והעסקית.
בין החברות הפועלות במתחם ניתן למצוא גם חברות שילוח, סניפים של בנקים מסחריים, סניף דואר, חברות ביטוח, משרד של המפקח על היהלומים ממשרד התמ"ת וחדר מכס.
כמו כן ממוקמים בקומפלקס גם בית מדרש, בית כנסת, מסעדות, חנויות, חדר תרבות, חדר טיפול נמרץ ועוד.
הבורסה הישראלית הינה הבורסה הגדולה בעולם והיא מפעילה שני אולמות מסחר (מלוטש וגלם), בהם ממוקם גם אגף טכנולוגי מתקדם ומשוכלל ובו ציוד משוכלל לבדיקת יהלומים.
אולמות המסחר מצוידים במיטב הטכנולוגיה, במערכות תקשורת מתקדמות, במערכות מחשוב ואינטרנט ובשירותי שקילה רשמיים של יהלומים - כל אלו נועדו על מנת לאפשר לעוסקים בענף ליהנות ממגוון היתרונות של מרכז הסחר הגדול בעולם.
