מאת נורית רוטמן
מארי קיי אש (1918 - 2001) התחילה את דרכה כמוכרת ספרים מדלת לדלת. משם
המשיכה לעבוד עבור חברת סטנלי מוצרי בית, אבל כאשר הקידום המיועד לה פסח מעליה אל
עבר המתמחה החדש שהיא בעצמה הכשירה - החליטה בזעם לפרוש. אבל לא אשה כמארי קיי אש
תאמר נואש. עם ידע וכשרון רב בתחום המכירות החליטה לכתוב ספר, שהפך לתוכנית עסקית
לחברה האידיאלית אותה חלמה להקים.
בהשקעה של 5000 דולר הקימה ב-1963 את מה שנודע לימים כאימפריית הקוסמטיקה
של מארי קיי. שלושה ספרים רבי מכר והרבה אותות כבוד עיטרו את חייה העסקיים, שהמוטו
שלה היה: "אלוהים ראשון, המשפחה שנייה והעסקים במקום השלישי."
בענף היהלומים הישראלי יש נשים רבות כמארי קיי. היהלום איתר שלוש מהן:
אילנה גולדברג, מאירה ויסברג ורונית פרייס-פיש, הן שלוש הנחשוניות שהסכימו לקפוץ
ראשונות לסדרת הראיונות של 'היהלום' עם נשים בענף היהלומים הישראלי. הכירו את אילנה
גולדברג.
אילנה גולדברג
מתווכת גלם, בעלת משרד. 25 שנים בענף בעלת תואר ראשון במקרא והיסטוריה,
האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בחינוך, אוניברסיטת קונטיקט, ארצות הברית.
בוגרת הסמינר למורים לוינסקי, תל אביב
אילנה גולדברג
ציוני דרך
"לימדתי, והייתי אחראית על חטיבת הביניים בסמינר למורים. כשנכנסתי לענף
היהלומים בזכות מישל בעלי, ובעידודו, לא ידעתי אנה אפנה. פרידה, דודתו, שהייתה אשת
עסקים מצליחה בתחום היהלומים, תמכה בי, ועודדה אותי ללכת באמונה קדימה. היה לי
ברור, שהשביל שלי בתוך נהר ההמון יתגלה לעיניי בסופו של דבר."
וכך היה. אילנה התחילה את דרכה בתיווך, ומהר מאוד מצאה את עצמה מתמחה
במכירת גלם לשוק ההודי. "הרבה מתווכים לא עבדו בתחום משום פערי השפה והתרבות, ולכן
הייתה לי הזדמנות ללמוד ולהתפתח בנישה ייחודית זאת." דיבורה הרך וסבלנותה האדיבה
והלבבית הפכו אותה לבת בית במשרדיהם של ההודים. היא הוזמנה (וממשיכה להיות מוזמנת)
לאירועים משפחתיים, לסעודות, ללידות ולחתונות והתחלה להתערות ולהיות חלק ממשפחת
היהלומנים ההודיים בבורסה.
"ההודים חולקים כבוד רב לאורחיהם. תמיד התקבלתי על ידיהם בכבוד הראוי - על
פי עולם המושגים שלי - למלכים. יום אחד הוזמנתי לחברה בסוראט. בעל החברה שלח מרצדס
ממוזגת עם נהג, מלווה מהחברה ופרחים לקבל את פניי ולהביאני למחוז חפצי. בדרך, על
שביל עפר, הגיע לקראתנו אופנוע ישן וקטן בו נהג גבר מבוגר. כאשר התקרב אלינו נדהמתי
לראות את בעל החברה עצמו, ללא נהג וללא מזגן. למדתי, שרוב בעלי החברות הגדולות חפים
מגינונים ואינם מחצינים את עושרם הרב. הוא בא לידי ביטוי רק בחתונות
הפאר."
כיום מהווה אילנה גולדברג מרכז תמיכה להודים: מלווה את הנשים בלידות,
חיסונים ובדיקות רפואיות, מעבירה שיעורים פרטיים בעברית לנשות היהלומנים, מלמדת
אותם על הארץ, מחבבת עליהם את עם ישראל ומקלה עליהם בבירוקרטיה הישראלית. היא אוזן
קשבת ואמא של כולם. שגרירה אמיתית.
אג'נדה עסקית
"יש להבין, שהצלחה לא מתבטאת בדבר אחד, אלא בהרבה מעשים קטנים. חשוב לי
שהיצרנים הקטנים יתפרנסו ושיגיעו לידיהם סחורות. אם יש לי חבילה שאני יודעת שתתאים
ליצרן קטן, אשמור אותה עבורו ואדאג שתגיע לידיו. אכבד את הזמן שלוקח לו לקבל החלטה,
אבל תוך שמירה על מינון שלא יפגע בפרנסתי."
כדי להצליח לעשות עסקים עם אנשים מתרבות שונה, צריך לבוא ממקום מכבד. כשאתה
מגלה שאתה מתעניין בתרבות של האדם שמולך, אתה רוכש את אמונו וידידותו, ומתוך כך
תיבנה גם מערכת יחסים עסקית איתנה ונאמנה.
ההודים שומרים מאוד על המרחב האישי שלהם. גם בין המוני בני אדם
ברחובות לא תמצא אותם מתחככים זה בזה. איפה זה בא לידי ביטוי בבורסה? במשרדים. איש
מהעובדים במשרד לא יישב על הכסא של הבוס, גם בהיעדרו מהארץ. משרדי קטן. כשבאים שני
קליינטים ישראלים לבדוק סחורה הוא מתמלא בקולות והמולה, עד שנדמה שלא תוכל להכניס
סיכה. אבל כשנכנסים עשרה הודים למשרד יש מקום לכולם ושקט עוטף את החדר. אני מכירה
בעל משרד הודי אחד שגידר את שולחנו, מפני חדירתם של הישראלים למרחב האישי
שלו."
אהבת המקצוע היא תנאי להצלחה. אילנה גולדברג אוהבת את רעיון התיווך בין
צדדים שלעתים אינם מכירים זה את זה. היא אומרת, שתהליך המשא ומתן, שיש בו הרבה
למידה פסיכולוגית והבנה של צורכי הזולת, מרתק בפני עצמו, שכן בתוך תהליך שזירת
העסקה נרקמות ידידויות נאמנות שאין להקל בהן ראש. והיא, שאהבת הזולת וכבודו הן
בנפשה, מקבלת תמורתה נאמנות ודאגה כנה של לקוחותיה.
"ההודים רוחשים כבוד רב למבוגרים. יום אחד התארחה קבוצת הודים בבית אמי
ז"ל. כל אחד נישק את רגליה בפגישתו אתה. אמי התרגשה מאוד מהמחווה. בעוזבנו את הבית
ניגש אחד מהם ואמר לי: אילנה, אל תספרי לאיש שאמך לא גרה בביתך. למה? שאלתי בפליאה.
כי אחרת בתך לא תוכל למצוא חתן. הוא ענה."
ערך מוסף
אילנה גולדברג משחקת שנים בחוגי דרמה ומופיעה בהזדמנויות שונות. היא גם
מקפידה על פילאטיס ויוגה, ולא מוותרת על התואר הסבתא הכי טובה בעולם. לידע הרב
שרכשה ותכונותיה הנאצלות זכו תלמידים מתקשים, שלהם פינתה את מרצה וזמנה כדי לחזקם
ולקדמם בלימודיהם. בהתנדבות כמובן. כמו כן, עמדה שנים בראש ארגון וולונטארי, ושימשה
אוזן קשבת לכל נזקק.
