כיצד יותר כדאי לסחור: באמצעות חוזים ארוכי טווח במחיר גבוה המגינים מפני סכנות השוק או בשוק הספוט המיידי בו נקבע למעשה מחיר השוק? קראו עוד
המאמר הבא שתורגם כלשונו מהמדור הכלכלי באתר mining.com , דן בהיבטים מעשיים של המסחר לטווח ארוך וקצר (ספוט), כיצד נקבעים המחירים בשוק וההשלכות על השחקנים השונים.
סוגי תמחור שונים
חוזה ארוך טווח לסחורה מסוימת הוא למעשה הסכם שבמסגרתו מועבר מוצר כלשהו במחיר מסוים במרווחי זמן ידועים מראש במהלך תקופת החוזה. התמחור יכול להשתנות ולהיקבע בכמה אופנים: מחיר קבוע, מחיר שכבתי, מחיר לפי נוסחה וכו'. שיטת תמחור נפוצה היא מחיר צמוד מדד, לפיה ה מחיר של הסחורה במעמד המשלוח נקבע בהתאם למדד שלה בשוק באותה העת. שיטה זו מתאימה בדרך כלל לשוק הספוט (בו מתבצעות העסאות במקום באופן מיידי) עבור הסחורה המופיעה בחוזה. שינויים מסוימים מתבצעים בהתאם לטיב הסחורה, מועדי האספקה והמכסה המסופקת (ממוצע חודשי / רבעוני + משלוח פעם בחודש / חודשיים / שלושה).
מחיר השוק
המהות של חוזה ארוך טווח היא שהמחיר נקבע בשוק הספוט המיידי. לאור זאת נשאלת השאלה לגבי מנגנון קביעת מחיר השוק: האם שוק הספוט משקף נכונה את ההעדפות הכוללות של השוק? כאשר בוחנים את יעילות השוק, ומנסים לקבוע האם השוק מספיק עבה (יש מספיק קונים ומוכרים המבצעים עסקאות), אנו בדרך כלל חושבים במונחי נזילות. האם היקף העסקאות שמתבצעות בשוק הספוט גדול דיו כדי שהמחירים יהיו הוגנים?
עם זאת, זה לא הולך רחוק מספיק. כדי להיות בטוחים שהמחירים בשוק נקבעים ביעילות, יש להבטיח כי השחקנים הנכונים מבצעים עסקאות בשוק הספוט. אם היינו מחפשים את שיווי המשקל בשוק בכללותו (לדוג': כל העסקאות מתבצעות בשוק הספוט), אזי כל העדפות הביקוש יהיו מסודרות מהנכונות הגבוהות ביותר לשלם לרמה הנמוכה ביותר, בעוד שהעדפות האספקה יהיו מסודרות מהעלות הנמוכה ביותר לגבוהה ביותר. השחקנים בשוק, הנחלקים לשוק הספוט ולשוק ארוך הטווח, ייפגשו באותו מחיר בשוק הכללי, אם הקונים שמוכנים לשלם את המחיר הגבוה ביותר והמוכרים במחיר הנמוך ביותר, יתקשרו בחוזים ארוכי טווח. שחקנים אלה תמיד יעדיפו לבצע עסקאות בלי קשר למחיר. בעקבות זאת נותרים יותר שחקני שוליים בשוק הספוט שיגיעו למחיר השוק בהתאם לכמות הסחורה.
למרבה המזל, השחקנים בשוק נהנים מתמריצים שמאפשרים להם לבחור. הקונים בעלי הנכונות הגדולה ביותר לשלם, רוצים לעשות עסקים בשוק ארוך הטווח במטרה להבטיח את האספקה ולהמנע מהסיכון של מלאי מדולדל. לעומת זאת הקונים בעלי הנכונות הקטנה ביותר לשלם, לא יירצו לאבד את הגמישות שלהם ולכן ייטו פחות להיכנס להסכמים ארוכי טווח.
תוצאות בלתי יעילות עשוית לקרות כאשר קונים בחוזים ארוכי טווח יקבלו את הסחורה במחיר גבוה ממחיר השוק. במקרה זה הקונה ירצה לצאת מהחוזה ולהתחלף עם שחקנים שהציעו מחירים גבוהים בשוק הספוט. תהליך זה עשוי לקחת זמן מה, אך כפתרון ביניים, הסחורה יכולה להימכר שוב (בהתאם למגבלות מסוימות) בשוק הספוט במטרה להגדיל את ההיצע ולקצץ במחיר השוק.
דינמיקה של אפליית מחירים
במידה והקונים מוכנים לחשוף את העדפותיהם לשלם מחיר גבוה ולבחור בחוזה ארוך טווח, אזי עלינו לצפות לכמה משחקים מעניינים הקשורים לדרך בה המוכרים משתמשים במידע הזה. מפיקי הסחורה יוכלו לגבות עמלה עבור הזכות להתקשר איתם בחוזה שכזה. כל מחיר לטווח הארוך שגבוה ממחיר השוק, יתמרץ את הקונים לעבור לסחור בשוק הספוט המיידי, לאור הציפייה שישיגו את מחיר השוק ויימנעו מתשלום העמלה לספק.
לא סביר שקונים אלה (הרוכשים ביוקר)יירצו לפתות קונים אחרים בעלי נכונות נמוכה לשלם להתחלף איתם בחוזה ארוך הטווח, לאור ההשפעה על המחיר (מחיר השוק יעלה מכיוון שהוא ייקבע על ידי הקונים בעלי הנכונות הגבוהה לשלם בשוק הספוט). קרוב לוודאי שהשוק יהפוך כולו לשוק ספוט עם אותם מחירי שוק לפני הניסיון לגבות עמלות.
עם זאת העובדה היא שחוזה ארוך טווח מקטין את הסיכון הן למוכר והן לקונה. הכמויות ידועות ומובטחות מראש. נמנע הסיכון מכשל שוק ומבעיות בתזמון כמו מצבים בהם האספקה דלילה ו/או קיימת חוסר התאמה בין היצרן לצרכן. מצבים כגון אלה יוצרים ערך חיובי, בעוד תשלום העמלה על ידי הצד שנמצא בעמדת מיקוח חלשה יותר, מגן על הקונה והמוכר כאחד.
חוזים ארוכי טווח במכירה פומבית
דרך טובה להקצאת חוזים ארוכי טווח בהיקף גדול לקונים שמוכנים לשלם את המחיר המירבי היא להשתמש בגישת המכירה הפומבית ( auction ), במטרה לחשוף את העדפותיהם האמיתיות. ברור כמובן שתכנון זהיר של תהליך המכירה נחוץ כאן, כדי למנוע התנגשות בין הקונים השונים. מתן אפשרות לכל השחקנים להתקשר בחוזה ארוך טווח, ולא רק לחלקם, עשויה להיות דרך טובה גם כן. אם חוזים ארוכי טווח היו מוצעים עם הערכת העמלה כלולה בתוכם, אז רק הקונים עם הנכונות הגדולה ביותר לשלם יהיו מוכנים לחתום עליהם.
